קטגוריה:ירמיהו ו כט
נוסח המקרא
נחר מפח מאשתם [מאש תם] עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו
נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ.
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מ/אשת/ם [מֵ/אֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַ/שָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְ/רָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל
"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו
"נתקו" - (פורצטדאקיי"ץ (בלע"ז) נ"א) ורעים כמו רשעים (סא"א)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נחר מפוח מאש" - דרך צורף כסף להסיר הסיג מניח הכסף בכור ועמו עופרת ומעמיד על האש ונופח במפוח עד יותך הכסף והעופרת ונשרף העופרת ונשאר הכסף נקי מבלי סיג לזה אמר הנה המפוח נתייבש מן האש וגם העופרת כבר תם ונשלם כי נשרף הכל אבל בחנם צרף את הכסף כי הסיגים הרעים לא נעתקו מן הכסף והנה מעורב בו כשהיה והוא למשל לומר הנה הנביאים מתייגעים להוכיח את העם ואינם מועילים כי עדיין עומדים במרדם
מצודת ציון
"נחר" - ענין יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"מפוח" - שם הכלי שמפיחים בו להבעיר האש
"תם" - ענין גמר והשלמה
"עופרת" - מין מתכת
"צרף צרוף" - ענין זיקוק והתכה
"ורעים" - הם הסיגים שהוא רע מול הכסף
"נתקו" - ענין העתק והסרהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"צרף". מה שמתיכין הכסף להסיר ממנו הסיגים, כמו ואצרף כבר סיגיך:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ירמיהו ו כט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.