קטגוריה:ירמיהו ו כט

<< · מ"ג ירמיהו · ו · כט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחר מפח מאשתם [מאש תם] עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו.

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל

"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו