מצודות על ירמיהו ו כט
<< | מצודות על ירמיהו • פרק ו' • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃
מצודת דוד
"נחר מפוח מאש" - דרך צורף כסף להסיר הסיג מניח הכסף בכור ועמו עופרת ומעמיד על האש ונופח במפוח עד יותך הכסף והעופרת ונשרף העופרת ונשאר הכסף נקי מבלי סיג לזה אמר הנה המפוח נתייבש מן האש וגם העופרת כבר תם ונשלם כי נשרף הכל אבל בחנם צרף את הכסף כי הסיגים הרעים לא נעתקו מן הכסף והנה מעורב בו כשהיה והוא למשל לומר הנה הנביאים מתייגעים להוכיח את העם ואינם מועילים כי עדיין עומדים במרדם
מצודת ציון
"נחר" - ענין יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"מפוח" - שם הכלי שמפיחים בו להבעיר האש
"תם" - ענין גמר והשלמה
"עופרת" - מין מתכת
"צרף צרוף" - ענין זיקוק והתכה
"ורעים" - הם הסיגים שהוא רע מול הכסף
"נתקו" - ענין העתק והסרה