מצודות על ירמיהו ו א
<< | מצודות על ירמיהו • פרק ו' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃
מצודת ציון
"העיזו" - ענין אסיפה כמו העיזו אל תעמודו (לעיל ד)
"ובתקוע" - שם מקום כמ"ש וישלח יואב תקועה (שמואל ב יד)
"שאו" - הרימו
"משאת" - ענינו להבת אש וכן וישאם דוד (שמואל ב ה)
"נשקפה" - ענין הבטה וראיה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו)
מצודת דוד
"נשקפה" - נראתה לבא מבבל העומדת בצפון
"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול
"שאו משאת" - הרימו להבת אש להיות נראה למרחוק להזהיר את העם (וגם שאו משאת הוא לשון נופל על לשון)
"ועל בית הכרם" - דרך לבנות בית גבוה ומגדל בכרם אחד לשמור בו כל הכרמים אשר סביבותיו
"העיזו" - אתם בני בנימין האספו ללכת מקרב ירושלים כי האויב יכבשה ויהרוג עמה
"ובתקוע" - בעיר תקוע תקעו שופר להזהיר את העם להיות נכונים למלחמה (ולפי ששם העיר תקוע אמר תקעו שופר לשון נופל על לשון)