מ"ג ירמיהו ו א
מ"ג ירמיהו · ו · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַ͏ִם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃
תרגום יונתן
רש"י
"בית הכרם" - שם מקום הוא
"שאו משאת" - נס להקבץ ולהלחם על נפשכםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נשקפה" - נראתה לבא מבבל העומדת בצפון
"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול
"שאו משאת" - הרימו להבת אש להיות נראה למרחוק להזהיר את העם (וגם שאו משאת הוא לשון נופל על לשון)
"ועל בית הכרם" - דרך לבנות בית גבוה ומגדל בכרם אחד לשמור בו כל הכרמים אשר סביבותיו
"העיזו" - אתם בני בנימין האספו ללכת מקרב ירושלים כי האויב יכבשה ויהרוג עמה
"ובתקוע" - בעיר תקוע תקעו שופר להזהיר את העם להיות נכונים למלחמה (ולפי ששם העיר תקוע אמר תקעו שופר לשון נופל על לשון)
מצודת ציון
"העיזו" - ענין אסיפה כמו העיזו אל תעמודו (לעיל ד)
"ובתקוע" - שם מקום כמ"ש וישלח יואב תקועה (שמואל ב יד)
"שאו" - הרימו
"משאת" - ענינו להבת אש וכן וישאם דוד (שמואל ב ה)
"נשקפה" - ענין הבטה וראיה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"העיזו". למקום עז ובטוח:
"בית הכרם". שם מקום בגבול יהודה (נחמיה ג' י"ד) וכן נדה (דף י"ט) מבקעת בית כרם:מ"ג ירמיהו · ו · א · >>