רש"י על ירמיהו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ירמיהו · ו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"העזו בני בנימן" - ללכת לעריכם לשמור מבצריהם

"בית הכרם" - שם מקום הוא

"שאו משאת" - נס להקבץ ולהלחם על נפשכם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"הנוה והמעונגה דמיתי" - החרבתי תירגמו יונתן ל' ונדמו נאות השלום (לקמן כה) נדמתה אשקלון (לקמן מז)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"רועים ועדריהם" - משל הוא מלכים וחיילותיהם

"רעו" - אכלו

"את ידו" - את מקומו סביביו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"קדשו" - זמנו

"אוי לנו" - לעת פנות היום

"כי פנה היום" - כאשר פנה לעת ערב הציתו האור בבית המקדש

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כרתו עצה" - לא מפיק ה"א והוא ל' עץ שאין לשון כריתה נופל על העצה ועצה האמור כאן ל' הרבה עצים כמו דגה ל' דגים הרבה

"העיר הפקד" - שבאה פקודתה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כהקיר" - ל' מקור

"ביר" - באר

"כן הקרה רעתה" - כן נובעת רעתם תמיד מוסיפים ומחדשים

"חלי ומכה" - ע"כ איתיתי עלה מרע ומחא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"הוסרי" - קבלי מוסר

"פן תקע" - פן תנתק

"הוקע" - לשון חיבור והוקע אותם (במדבר כה) ויש ל' הסרת החיבור והרבה תיבות משמשות כן

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"עולל" - (גרפאי"ץ בלע"ז) לאחר שבצרו הכרם ונשארו עוללות והעניים באים ועוללים אותם כן יבוזו ויחזרו ויבוזו

"השב ידך" - אתה השונא השב ידך לשלול שנית כבוצר המשיב ידו על סלסלות המסלסל ומחפש העוללות וכן היתה משהגלה את יהויקים והרגו והמליך את יכניה חזר לסוף שלשה חדשים והגלהו חזר לסוף עשתי עשרה שנה והגלה את צדקיהו

"סלסלות" - (רבירקור"ש בלע"ז) כמו סלסלה ותרוממך (משלי ד) כך פירש דונש ומנחם פירש ל' (סלפציר"ש בלע"ז)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ואעידה" - ל' התראה

"ערלה" - אטומה וכן כל ל' ערלה

"לחרפה" - מחרפין אותו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ואת חמת ה' מלאתי" - לבי מלא נבואה לבוא חמת ה' עליהם

"הכיל" - כמו להכיל (אשופרי"ר בלע"ז)

"שפוך על עולל" - לשפוך על היונקים

"בחוץ" - בשוק

"מלא ימים" - קרוב למות והוא יתר על זקן

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"שדות ונשים יחדו" - יוסבו לאחרים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"בוצע בצע" - אונס ממון

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"על נקלה" - קל הוא לנביאי השקר להוציא מפיהם ולומר שלום יהיה לכם ובדבר הזה מרפאין בדבורם את השבר העתיד לבא עליהן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"הובישו" - עליהון למבהת

"הכלים" - כמו להכלים

"גם בוש לא יבושו" - אינם מתביישין ממעשיהם הרעים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"מרגוע" - מנוחה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"והקימותי עליכם צופים" - הוא שמעמידין אנשים על המגדלים עת החירום איש צופה ורואה אם גייס בא לעיר תוקע בשופר ומזהיר את העם להחלץ ולבא על החומה אף אני העמדתי נביאים המשמיעים אתכם את הפורענו' הבאה להזדרז ולתקן דרכיכם שתנצלו והוא כשופר תקיעות הצופה הקשיבו לקול השופר הזה והחלצו

"והקימותי" - פירוש העמדתי להם כבר וכן ת"י ואקימית צופים (גיט"ש בלע"ז)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"את אשר בם" - את הרעה אשר בידם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"פרי מחשבותם" - שכר מחשבותם

"ותורתי וימאסו בה" - הרי זה דוגמת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות ט"ו) שהיה לו לומר היה לי לישועה אף כאן היה לו לומר ותורתי מאסו בה ודרך המקראות לדבר כן

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"למה זה לי לבונה" - אשר אתם מקריבים לפני אשר משבא באה

"לא ערבו" - לא נעמו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"יחזיקו" - יקחו כמו וישלח ידו ויחזק בו (שם ד) וכן צרה החזיקתני אחזתני

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"מגור" - יראה ל"א ל' אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כא) וכן תרגם יונתן

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"והתפלשי" - התגלגלי

"אבל יחיד" - אבל של בן יחיד מי שאין לו אלא בן יחיד ומת

"מספד תמרורים" - לפי שהוא דבוק נקוד מספד בפתח ואינו נקוד מספד בצירי

"עלינו" - כביכול עלי ועליך

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"בחון נתתיך" - לירמיהו נאמר חזק נתתיך בתוכם ותדע ובחנת את דרכם שתוכיחם והם לא ישמעו בחון ל' חוזק כמו עופל ובחן (ישעיהו לב) הקימו בחוניו (שם כג)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"סרי סוררים" - סרים מן הדרך

"הולכי רכיל" - בין הנחשת והברזל מטילי איבה בין שני שרים שיש בהן כח להתגרות יחד כך שמעתי ואני אומר הולכי רכיל הם וחזקים כנחשת וברזל להחזיק כזביהם וי"ת רכיל זה ל' נוכל מהלכין בנכילו כמא דמערב נחש עם פרזלא ונוכל הוא ל' מחשבה כמו ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"נחר מפוח" - משל הוא כשצורפים כסף נופחין במפוח ונותנין תמיד עופרת בתוך הכור ומועיל לצרוף אבל אתם באתי לצרוף אתכם המפוח נחר ונחרך מכח האש ותם העופרת כולו נחר לשון חרה אפו (איוב לב) ועצמי חרה מני חורב (שם ל) (אישר"ש בלע"ז)

"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל

"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו

"נתקו" - (פורצטדאקיי"ץ (בלע"ז) נ"א) ורעים כמו רשעים (סא"א)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כסף נמאס" - שאינו נצרף בשום יגיעה

<< · רש"י על ירמיהו · ו · >>