קטגוריה:ירמיהו ו ב
הנוה והמענגה דמיתי בת ציון.
הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן.
הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיּֽוֹן׃
הַנָּוָה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּוָה֙ - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5000
מורפ': HTd/Aafsa וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּעֻנָּגָ֔ה - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/6026
מורפ': HC/Td/VPsfsa דָּמִ֖יתִי דָּמִ֖יתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1820
מורפ': HVqp1cs בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־צִיּֽוֹן צִיּֽוֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6726
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
הַנָּוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
דָּמִ֖יתִי טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּת־צִיּֽוֹן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הַנָּוָה לאישה נאווה, יפה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי דימיתי (בעבר) את בַּת צִיּוֹן.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הנוה" - כמו הנאוה באל"ף והוא ענין יופי כמו נאוה כירושלים (שיר השירים ו)
"והמעונגה" - מלשון עונג ועידון
"דמיתי" - מלשון דמיון והשוואה
"בת ציון" - עדת ציון
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הנוה". בא תמיד על נאות צאן, מן הנוה מאחרי הצאן (ש"ב ז' ח') נות רועים מרביצים צאן (לקמן ל"ג י"ב) ובא פה ע"מ נקבה. וי"ל שהוא תואר השוכנת בנוה, והנה ירושלים היתה נחלקת לשתים, חלק א' הרים שפלים ועמק וזה קורא נוה, וחלק ב' הר המוריה ומצודת ציון שם ישבו השרים והעשירים וזה קורא מעונגה, וכל זה לכדו האויבים אח"כ כמ"ש (לקמן כ"א י"ג) יושבת העמק צור המישור:
"דמיתי". מענין דמיון, ובא עומד במקום יוצא. ויל"פ שכן תאמר בת ציון אני דמיתי כנוה, ר"ל חשבתי כן, והוא עומד:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ירמיהו ו ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.