ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מגילה/פרק שלישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק שלישי – בני העיר[עריכה]

ירושלמי מגילה , פרק ג, הלכה א[עריכה]

מתני’: בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיה בית הכנסת. ג_אבית הכנסת לוקחין תיבה. תיבה לוקחין מטפחות. מטפחות לוקחין ספרים. ספרים לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים. ספרים לא יקחו מטפחות. מטפחות לא יקחו תיבה. תיבה לא יקחו בית הכנסת. בית הכנסת לא יקחו את הרחוב, וכן במותריהן:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ד°רבי מנחם בי רבי יוסה רבי מנחם בי רבי יוסה היא. ד°רבי מנחם בי רבי יוסה רבי מנחם בי רבי יוסה אמר רחובה של עיר יש לה קדושה שכן מוציאין ספר תורה וקורין בו ברבים. ברם כרבנן ג_ב’‘‘אין בו קדושה אלא עשו אותו כשאר מקום שהתפלל בו ארעי שאם רוצה להטיל מימיו צריך להרחיק ארבע אמות. כדאמרי רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי שמואל בר חלף רבי שמואל בר חלף° בשם רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה°. המתפלל לא ירוק עד שיהלך ארבע אמות. ואמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° וכן ג_גהרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. ותני ג_דהמתפלל לא יטיל מים עד שיהלך ארבע אמות וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהא כדי הילוך ארבע אמות

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ב':

2 ג_ב מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף א':

3 ג_ג טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ט':

4 ג_ד מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ח':


-----------------------------------דף כג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד א] דאם אומר את עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, נמצא שלא יוכל להתפלל בשום מקום. אף אני אומר אולי אחר בא והטיל שם. ביישנאי אנשי בית שאן שאלון לרבי אימי רבי אמי°, מהו ליקח אבנים מבית הכנסת זו ולבנות בבית הכנסת אחרת? אמר לון ג_האסור. אמר רבי חלבו רבי חלבו°, לא אסר רבי אימי רבי אמי° אלא מפני עגמת נפש שיראו אותו בחרבנו ויצטערו וישתדלו לבנות באותו מקום. רבי גוריין רבי גוריין° אמר. מוגדלאיי אנשי מגדל שאלון לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מהו ליקח אבנים מעיר זו ולבנות בעיר אחרת? אמר לון אסור. הורי רבי אימי רבי אמי° אפי' ממזרחה למערבה באותו בית הכנסת אסור מפני חורבן אותו המקום. מהו למכור בית הכנסת וליקח בית המדרש? מילתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרה ג_ודשרי שמותר. דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כתיב (מלכים ב כ"ה, ט') וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית הגדול שרף באש. וישרף את בית ה', זה בית המקדש. ואת בית המלך, זה פלטין של צדקיהו. ואת כל בתי ירושלים, אלו ד' מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו בירושלים. דאמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד. בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה. וכולהם עלה אספסיינוס והחריבן . ואת כל בית הגדול שרף באש, זה מדרשו של °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי ששם היו מתנין גדולותיו של הקדוש ברוך הוא. כגון (מלכים ב ח', ד') ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע. וממה שדרש רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שבתים זה בתי כנסת, ובית גדול זה בית המדרש. מכאן שבית המדרש קדוש יותר מבית הכנסת. תנן, בני העיר שמכרו בית הכנסת לוקחין תיבה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. הדא דאת אמר, ג_זבבית הכנסת של יחיד. אבל בבית הכנסת של רבים אסור. אני אומר אחד מסוף העולם קנוי בו. והא תני, מעשה ב°רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק שלקח בית הכנסת של אלכסנדריים ועשה בה צרכיו? אלכסנדריים עשו אותה משל עצמן. עד כדון כשבנייה לשם בית הכנסת. בנייה לשם חצר והקדישה מהו? האם חל עליו קדושת בית כנסת? נישמעינה מן הדא דתנן , קונם לבית הזה שאיני נכנס ונעשה בית הכנסת. הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה, ג_חקדשה. אימתי קדשה? מיד או בשעת התשמיש. נישמעינה מן הדא דתנן , העושה תיבה לשם ספר, ומטפחות לשם ספר. עד שלא נשתמש בהן הספר, מותר להשתמש בהן הדיוט. משנשתמש בהן הספר, אסור להשתמש בהן הדיוט. ומה אם אלו שנעשו לשם ספר, אינן קדושות אלא בשעת התשמיש. זו שבנייה לשם חצר, לא כל שכן? אלו תיבה ומטפחות שעשאן לשם חולין והקדישו, מה הן? כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר והקדישה קדשה. אף הכא , עשאם לשם חולין והקדישן, קדשו . כלי שרת מאימתי הן


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד ב] קדושין קדושת הגוף ואין להם פדיון? האם מיד כשמקדישים אותם, ג_טאו בשעת התשמיש? אין תימר מיד ניחא. אין תימר בשעת התשמיש, איך נשתמש פעם ראשונה? אלא על כרחך כאחת הן קדושין ומקדשים שימושו וקידושו באין כאחד. ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה. ברם של שלמה איך יתקדשו? על כרחך כאחת הן קדושין ומקדשין. אין מכאן ראיה, שאפשר שבכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה וכך התקדשו. אבל אם לא היה שם של משה איך יתקדשו? על כרחך כאחת הן קדושין ומקדשין. ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם. לא היה שם של שלמה כאחת הן קדושין ומתקדשין . אבנים שחצבן לשם מת אסורות בהנייה. לשם חי ולשם מת מותרות בהנייה. הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ד' אמות שלו אסור בהנייה. חוץ לד' אמות מותר בהנייה. ג_יכל כלי בית הכנסת כבית הכנסת. ספסלה וקלטורה בימה שעליה מניחים את ספר התורה כבית הכנסת. כילה פרוכת דעל ארונא כארונא. רבי אבהו רבי אבהו° יהב גולתא תחתוי דההן כילן שם את מעילו תחת הפרוכת שהוא סובר שאין הם אלא תשמיש דתשמיש קדושה אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, בימה ולווחין ג_יאאין בהן משום קדושת ארון ויש בהן משום קדושת בית הכנסת. ג_יבאינגלין המוטות שמחזיקים את הארון אין בו משום קדושת ארון אבל יש בו משום קדושת בית הכנסת. רבי ירמיה רבי ירמיה° אזל לגוולנה הלך לגולן חמתון יהבין בכושא בגו ארונא ראה שהם מניחים כלי אריגה בתוך הארון אתא שאל לרבי אימי רבי אמי°, אמר לו אני אומר ג_יגלכך התנו עליו מבתחילה. רבי יונה רבי יונה° עבד ליה מגדל ארון ואתני עלוי עייליה דספרין, ארעייא דמאנין והתנה שהחלק העליון יהיה לספרים והתחתון לכלים. תנן , מטפחות לוקחין ספרים. אפילו מטפחות תורה וחומשין, ג_ידלוקח בהן נביאים וכתובים. ספרים לא יקחו מטפחות. אפילו נביאים וכתובים אינו לוקח בהן מטפחות תורה וחומשים. כורכים תורה במטפחות תורה, חומשין במטפחות חומשים, נביאים במטפחות נביאים, תורה וחומשים במטפחות נביאים וכתובים, אבל לא נביאים וכתובין במטפחות תורה וחומשים. ג_טונותנין תורה על גבי תורה, וחומשים על גבי חומשים, תורה וחומשין על גבי נביאים וכתובים, אבל לא נביאים וכתובים על גבי תורה וחומשין. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי זעירה רבי זעירא°, תורה וחומשין ערק תנייה מינה  התנא נמנע מללמד מה דינם. כותבין תורה ונביאים כאחת דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים אין כותבין תורה ונביאים כאחת, אבל כותבין נביאים וכתובים ג_טזכאחת. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, תורה וחומשים קדושה אחת הן, ומותר לכרכן יחד . אין עושין תורה חומשים, אבל עושין חומשין תורה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה תורה שעשאה חומשין בקדושתה היא. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, תורה חסירה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ג_ה טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ב:

6 ג_ו מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף א':

7 ג_ז מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ז':

8 ג_ח טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ח':


[ע"ב]
9 ג_ט מיי' פ"א מהל' כלי המקדש הלכה י"ב:

10 ג_י מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ג':

11 ג_יא מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף י"ד:

12 ג_יב טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ו':

13 ג_ג מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ט"ו:

14 ג_יד טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ב':

15 ג_טו מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף י"ט:

16 ג_טז מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ג סעיף א':


-----------------------------------דף כד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כד


ג_יזאין קוראין בה ברבים. והא תני כותבים ספר תורה שיהיה כתוב בו רק בבראשית עד המבול, בויקרא עד ויהי ביום השמיני, בוידבר עד ויהי בנסוע הארון ומותר לקרות בו? שם מדובר שמותר לקרא ללמד בו לתינוקות. ומה שאמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° שאסור לקרא בו הכוונה ברבים . הדא ארסקינס אוקיד אוריתא שרף חלק מהספר תורה דצנבראי. אתון שאלון לרבי יונה רבי יונה° ולרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מהו לקרות בספר ברבים? אמר לון אסור רואים מכאן שאסור לקרא בספר חסר . לא דאסור, אלא מן גו דנפשהון עגימה אינון זבנין להון אחורי לא שמצד הדין אסור, אלא מתוך שנפשם עגומה הם יקנו חדש. תנן , ג_יחוכן במותריהם. מאי מותריהן ? ממה שגבו גבאי צדקה עבור דברים הללו והותירו. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° אזל לחמץ ויהבון ליה פריטין למפלגא ליתמייא ולארמלאתא נתנו לו כסף לחלק ליתומים ואלמנות, נפק ופלגון יצא וחילק אותם לרבנן. מהו שיהא צריך להפריש תחתיהן האם זה היה בהלואה והוא חייב להחזיר או לא? רבי זעירה רבי זעירא° אמר צריך להפריש תחתיהן. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר אינו צריך להפריש תחתיהן. רבי יסא רבי אסי° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אינו צריך להפריש תחתיהן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי יסא רבי אסי° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, כל המצות ג_יטעד שלא נתנו לגזברין את רשאי לשנותם משניתנו לגיזברין אין את רשאי לשנותן:

ירושלמי מגילה , פרק ג, הלכה ב[עריכה]

מתני’: אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי °רבי מאיר רבי מאיר. אמרו לו, אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה:

גמ’: ג' אנשים מבית הכנסת כבית הכנסת, וז' מבני העיר כעיר ורשאים למכור. מה אנן קיימין? אם בשקיבלו עליהן, אפילו אחד. אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה. אלא כן אנן קיימין בסתם. בן עיר שפסק צדקה בעיר אחרת, ג_כנותן עמהן. בני העיר שפסקו בעיר אחרת, נותנין במקומן. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כגון ההן תושבי הכפר סיפסלא דמעוניא, שהיו באים למעוניא ומתנדבים שם ונותנים במקומם. כהדא, רבי חלבו רבי חלבו° הוה דרש בציפורין, פסק תמן ואתא בעי למיתן הכא. אמר לו רבי אימי רבי אמי°, יחידי את. העושה נר ומנורה לבית הכנסת ג_כאעד שלא נשתכח שם הבעלים מהן, אין את רשאי לשנותן למקום אחר. משנשתכח שם הבעלים מהן את רשאי לשנותן למקום אחר. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ג_כבאם היה שם הבעלים חקוק עליהן, כמו שלא נשתכח שם הבעלים מהן. כהדא, אנטונינוס עשה מנורה לבית הכנסת. שמע °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבית הכנסת. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי, מה אמר °רבי רבי יהודה הנשיא ? ברוך אלהים או ברוך אלהינו? אין אמר ברוך אלהים, הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס. אין אמר ברוך אלהינו, הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס. אית מילין דאמרין דאתגייר אנטונינוס, אית מילין אמרין דלא איתגייר אנטונינוס. ראו אותו יוצא במנעל פחות ללא סוליה ביום הכיפורים


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד ב] משמע שלא הקפיד שלא לנעול מנעל ביום הכיפורים אז כנראה שלא התגייר. מה את שמע מינה? אפילו יריאי שמים יוצאין בכך. אנטונינוס אמר ל°רבי רבי יהודה הנשיא מייכלתי את מחלקך מן ליויתן בעלמא דאתי? אמר לו אין. אמר לו מן אימר פיסחא מהשה של קרבן פסח לא איכלתני, ומן ליויתן את מייכיל לי? אמר לו ומה נעביד לך וכתיב ביה (שמות בא יב מח) כל ערל לא יאכל בו. כיון דשמע כן אזל וגזר הלך ומל. אתא לגביה אמר לו, °רבי רבי יהודה הנשיא חמי גזירותי תראה את מילתי. אמר לו, ג_כגבדידי לא איסתכלית מן יומוי, אלא בדידך? ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש, שלא הביט במילתו מימיו. ולמה נקרא נחום איש קודש הקדשים? שלא הביט בצורת מטבע מימיו. הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס. מיליהון דרבנן אמרין דאתגייר אנטונינוס. דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אם באין הן גירי צדק לעתיד לבא, אנטונינוס בא בראשם. מהו מכתוב ג_כדתרי תלת מילין מפסוקא? האם מותר לכתוב שתים שלוש מילים מפסוק במכתב מר עוקבא מישלח כתב לריש גלותא דהוה דמיך וקאים בזימרין שהיה נוהג כשהיה הולך לישון וכשהיה קם היו שרים לפניו את הפסוק (הושע ט', א') אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. לרמוז לו שזה אסור. אלא שהוא שינה וכתב לו , ישראל אל תשמח בעמים אל גיל. רבי אחא רב אחא° כתב (משלי י', ז') זכר צדיק לברכה שהוא סבר ששלוש מילים מותר. רבי זעירה רבי זעירא° כתב (דברי הימים ב כ"ד, כ"ב) ולא זכר יואש המלך. שהוא סבר שארבע מילים מותר . רבי ירמיה רבי ירמיה° משלח כתב לרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° במקום מה שכתוב [שמואל ב יט ז] לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך. שינה וכתב לו , לשנוא את אוהביך ולאהבה את שונאיך. רבי חייה רבי חייא רבה° רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי אימי רבי אמי° דנון לתמר. אזלת וקרבה עליהון לאנטיפוטא דקיסרין הלכה והלשינה עליהם לשליט של קסריה. שלחון וכתבון לרבי אבהו רבי אבהו°, שלח רבי אבהו רבי אבהו° וכתב להון. כבר פיסנו לג' ליטורין שרים. לטוב ילד טוב למד ותרשיש, שזה התרגום של שמותם שנקראו אבדוקים אבמסין תלתכים ורבי אבהו רבי אבהו° כתב את תרגום שמם כדי שאחרים לא יבינו. אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת. וביקשנו למתקה (ירמיהו ו', כ"ט) ולשוא צרף צרוף. שאף בשלוש מילים הוא שינה ובמקום לשוא הוא כתב ולשוא רבי מנא רבי מנא° משלח כתב לרבי הושעיה בי רבי שמי רבי הושעיה בי רבי שמי° במקום הכתוב (איוב ח', ז') ראשיתך מצער תסגא אחריתך מאוד. הוא כתב, ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך. תנן, אין מוכרים את של רבים ליחיד. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כן. דמה אנן קיימין? אם כ°רבי מאיר רבי מאיר כמו שאמרה המשנה שזה דברי °רבי מאיר רבי מאיר, הא אמר בהמשך אין מוכרין בית הכנסת אפילו לרבים אלא על תנאי. אם כרבנן מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° תיפתר בספר תורה:

ירושלמי מגילה , פרק ג, הלכה ג[עריכה]

מתני’: אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצו יחזירוהו דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם ג_כהחוץ מד' דברים. למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה. ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בית הכנסת שחרב אין מספידין לתוכה, ואין מפשילין לתוכה חבלים, ואין פורסין לתוכה מצודות, ואין שוטחין על גגה פירות, ואין עושין אותה


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 ג_יז טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ג סעיף ב':

18 ג_יח מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ה':

19 ג_יט מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ט סעיף א':

20 ג_כ מיי' פ"ז מהל' מתנות עניים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ו סעיף ו':

21 ג_כא מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ט סעיף ג':

22 ג_כב טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ט סעיף ג':


[ע"ב]

23 ג_כג מיי' פכ"א מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ג סעיף ז':

24 ג_כד מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ד סעיף ב':

25 ג_כה מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ט':


-----------------------------------דף כה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד א] קפנדריא. שנאמר (ויקרא בחקותי כו לא) והשמותי את מקדשיכם. קדושתן ג_כואף כשהן שוממין. עלו בה עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:

גמ’: תנן, בית הכנסת שחרב אין מספידין לתוכה. הא בבנינו מספידים בתוכו . הדא דאת אמר בבית הכנסת של יחיד, אבל בית הכנסת של רבים אפילו בנוי אסור. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, רבי יוחנן רבי יוחנן° ג_כזמיקל מבזה לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא. שהיו שוטחים בגדים ליבוש בחצר בית המדרש תנן , ואין עושין אותה קפנדריא דרך קיצור. שמואל שמואל (אמורא)° אמר ג_כחנכנס שלא לעשותה קפנדריא דרך קיצור, מותר לעשותה קפנדריא. תני, בתי כנסיות ובתי מדרשות ג_כטאין נוהגין בהן קלות ראש. לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישינים בהן ולא נכנסין בהן לא בחמה בימות החמה, ולא בגשמים בימות הגשמים, אבל שונין ודורשין בהן. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, ג_לבתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם לכל שימושם שזה הבית שלהם. רבי חייה רבי חייא רבה° ורבי יסא רבי אסי° כשהיו מגיעים לדרוש באיזה מקום היו מקבלין אותם בגו כנישתא בתוך בית הכנסת ומאכילין ומשקין אותם שם. רבי אימי רבי אמי° מפקיד לספריא ציווה את המלמדים אין אתא בר נש גביכון מלכלך באורייתא אם מגיע אליכם אדם אפילו קצת תלמיד חכם תיהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמנוי תכניסו אותו ואת חמורו ואת כליו לחצר בית הכנסת. רבי ברכיה רבי ברכיה° אזל לכנישתא דבית שאון, חמי חד בר נש משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה ראה אדם אחד רוחץ ידיו ורגליו מהבאר של בית הכנסת אמר ליה אסור לך. למחר חמתיה ההוא גוברא משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה. ראה אותו אותו אדם רוחץ ידיו ורגליו מהבאר של בית הכנסת אמר ליה רבי לך שרי ולי אסור? אמר לו אין. אמר לו למה? אמר לו כן אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם. ההן פרוורה מהו מיעבור בגוה האם מותר לעבור סתם דרך חצר בית הכנסת? רבי אבהו רבי אבהו° עבר בפרוורה. מה דשרי האם הוא סובר שמותר? אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי רבי זכריה חתניה דרבי לוי°. ספרא הוה אימתן המלמד היה קפדן. ואין לא הוה רבי אבהו רבי אבהו° עבר שם לא הוה מפני טלייה לא היה נותן להם לתלמידים לצאת להפסקה:

ירושלמי מגילה , פרק ג, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ג_לאראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת:

גמ’: אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר מוטב שיקדום כספן של בני לכספו של אותו רשע, לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד ב] ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת מתי קורין פרשת שקלים ? רבי זעירה רבי זעירא° אמר ג_לבקורין לשעבר בשבת הקדמת. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° קורין לבא בשבת שאחר ראש חדש. והוה רבי זעירה רבי זעירא° מסתכל ביה. אמר לו מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ואת אמר מן דעה ואת מסתכל בי? מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין. מתניתא מסייע לרבי זעירה רבי זעירא° דתנן, איזהו שבת הראשונה? כל שחל ראש חדש של אדר להיות בתוכה אפי' מערב שבת כדעה שמקדימין לשעבר. תני שמואל שמואל (אמורא)° מסייע לרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° דתני, איזו היא שבת השנייה שבה קראים פרשת זכור? כל שחל הפורים להיות בתוכה אפילו בערב שבת. והרי אם חל י"ד ביום שישי, יוצא שא’ ראש חדש אדר חל ביום שישי. נמצא שבת קדם קראו פרשת זכור והוא קורא אותה שבת שניה. משמע שבשבת קדם שהיא אחר ראש חדש קראו פרשת שקלים . רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° בעי, הגע בעצמך שחל ט"ו להיות בשבת. לקרות במגילת אסתר אין את יכול, שאין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלן בבלי האיסור הוא שמא יעבירנה ארבע אמות. ויקראו זכור ולמה לא קראים? אמר לו כן אמר רב רב (אמורא)° כתיב (אסתר ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים. שתהא הזכרתן קריאת פרשת זכור קודם לעשייתן קריאת המגילה רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי° בעי. הגע עצמך שחל י"ד להיות בשבת למה לא יקראו זכור בשבת שהרי למוקפים קראים ביום ראשון, נמצא שקדמה אזכרתן לעשייתן? אמר לו ולא כבר איתתבת דלית אפשר תרצו שלעולם פורים לא יחול בשבת כי אחרת יום הכיפורים יהיה בערב שבת ואם אפשר כגון בזמן שקדשו על פי הראיה איחור הוא לעיירות. שהרי העירות מקדימים, נמצא שאצלם יקראו מגילה קדם קריאת פרשת זכור. לכן במקרה כזה קראים בשבת שקדם

ירושלמי מגילה , פרק ג, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ג_לגבשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החדש הזה לכם, בחמישית חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין מחלוקת האם את הפרשות או למפטיר, לראשי חדשים לחנוכה ולפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים:

גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, אין מפסיקין בין פורים לפרה. רבי לוי רבי לוי° אמר בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°, ג_לדאין מפסיקין רק בין פרה להחודש פרשה שלישית לרביעית. אמר רבי לוי רבי לוי°. ארבע כוסות של ליל הסדר סימניהון דאילין פרשתא, בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין השלישי לרביעי לא ישתה. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°. בדין הוא שתקדים החודש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה. ולמה פרה קודמת? שהיא טהרתן של כל ישראל שצריכים להיטהר כדי שיוכלו לעשות הפסח. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה רבי ירמיה°. ראש חדש שחל להיות בשבת במה קורין? אמר לו, ג_להקורין בראש חדש. אמר רבי חלבו רבי חלבו° קומי רבי אמי רבי אמי°, מתניתא אמרה כן דתנן . לכל מפסיקים ,

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ג_כו מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף י':

27 ג_כז טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף י"ב:

28 ג_כח מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף ה':

29 ג_כט מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ו', מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף א':

30 ג_ל מיי' פי"א מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קנ"א סעיף א':

31 ג_לא מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף א':


[ע"ב]

32 ג_לב מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף ה':

33 ג_לג מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף ג':

34 ג_לד מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"א:

35 ג_לה מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף ה':


-----------------------------------דף כו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד א] לראשי חדשים לחנוכה ולפורים. רבי יצחק סחורה רבי יצחק סחורה° שאל לרבי יצחק רבי יצחק°. ראש חדש שחל להיות בחנוכה במה קורין? אמר לו, ג_לוקורין שלשה בראש חדש ואחד בחנוכה. רבי פנחס רבי פינחס° רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא°, מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא רבי אבדומי דמן חיפא°. קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חדש. להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש שבחנוכה קראים שלוש קרואים ובראש חדש ארבע. בר שלמיא ספרא בר שלמיא ספרא° שאל לרבי מנא רבי מנא°. הגע עצמך שחל ראש חדש של חנוכה להיות בשבת. ולא שבעה קרואין אינון בין אם היו קראים של ראש חדש ובין אם היו קראים של חנוכה. אית לך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש? ואיזה סימן יש שראש חדש? אמר לו הדא שאילתא דספרי זו שאלה של חכמים. ודאי בשבת באמת אין סימן, שאי אפשר. אבל בחול שאפשר עושים סימן .

ירושלמי מגילה, פרק ג, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ג_לזבפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים. בעצרת שבעה שבועות. בראש השנה בחדש השביעי. ביום הכיפורים אחרי מות. ביום טוב ראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג:

גמ’: תנן , ובעצרת שבעה שבועות. אית תניי תני שבעצרת קראים ג_לחבחדש השלישי, תנן , ובראש השנה בחדש השביעי. אית תניי תני שבראש השנה קראים ג_לטוה' פקד את שרה. תנן , ביום הכיפורים ג_מאחרי מות, וביום טוב ראשון של חג קורין ג_מאבפרשת מועדות שבתורת כהנים, ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. מאי טעמא ? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי ייסא רבי אסי°, ללמדך שאין העולם עומד אלא על הקרבנות. תמן תנינן, °שמעון הצדיק שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר. ג_מבעל שלשה דברים העולם עומד. על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. ושלשתן בפסוק אחד דכתיב (ישעיהו נ"א, ט"ז) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה. ואשים דברי בפיך זו תורה. ובצל ידי כסיתיך זו גמילות חסדים . ללמדך שכל מי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים זכה לישב בצילו של הקדוש ברוך הוא. הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ו, ח') מה יקר חסדך אלהים, ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. (ישעיהו נ"א, ט"ז) לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות. ולאמר לציון עמי אתה אלו ישראל . אמר רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא° חזרנו על כל המקרא, ולא מצאנו שנקראו ישראל ציון אלא זה. דכתיב ולאמר לציון עמי אתה: תמן תנינן °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, ושלשתן דבר אחד הם. נעשה הדין, נעשה אמת. נעשה אמת, נעשה שלום. אמר רבי מנא רבי מנא°, ושלשתן בפסוק אחד (זכריה ח', ט"ז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

ירושלמי מגילה, פרק ג, הלכה ז[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד ב] מתני’: ג_מגבחנוכה בנשיאים. ג_מדבפורים ויבא עמלק. ג_מהבראשי חדשים ובראשי חדשיכם. ג_מובמעמדות במעשה בראשית. ג_מזבתעניות ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כולן. בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קורין כסדרן ואינו עולה להן מן החשבון. שנאמר, (ויקרא אמור כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. מצותן שיהו קורין כל א' וא' בזמנו:

גמ’: תנן, בתעניות ברכות וקללות . ג_מחאין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן. מאי טעמא? אמר רבי חייה בר גמדא רבי חייה בר גמדא° דכתיב (משלי ג', י"א) אל תקוץ בתוכחתו. אל תעשה קוצים קוצים חתיכות חתיכות שנראה כמואס בהם. רבי לוי רבי לוי° אמר הקדוש ברוך הוא, אינו בדין שיהו בני מתקללין ואני מתברך. לכן לא מחלקים את הקללות שלא יברכו על התורה באמצע הקללות . אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לא מטעם הזה אלא זה שהוא עומד לקרות בתורה ג_מטצריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב. לוי בר פסטי לוי בר פסטי° שאל לרב הונא רב הונא°. אילין ארורייה כל הארורים שנאמרו בהר גריזים והר איבל שכתובים בפרשת כי תבא לפני הברכות מהו דיקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן? אמר לו אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים בפרשת בחקתי וקללות שבמשנה תורה בפרשת כי תבא. שבארץ ישראל נהגו שרק הראשון שעולה לתורה מברך לפניה והעולה אחרון מברך אחריה. מלבד פרשות מיוחדות שהרבה אנשים שלא היו מגיעים בדרך כלל היו מצטרפים כדי לשמוע אותם. רבי יונתן ספרא דגופתה רבי יונתן ספרא דגופתה° נחת להכא, חמא ראה לבר אבונא ספרא בר אבונא ספרא° קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה. אמר לו ועבדין כן? אמר לו ואדיין את לזו? כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן. אשיתאל לרבי סימון רבי שמעון בן פזי°, אמר ליי רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים, ועשרת הדברות, וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° אני לא שמעתי, אבל נראין הדברים שבעשרת הדברות מברכים לפניהם ולאחריהם. מפני שיש שבאים רק לשמוע אותם אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° ג_נתמנתי פסוקיא אחריא דמשנה תורה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן. מפני שיש שבאים רק לשמוע אתם שהם סוף התורה בלא כך אין הפותח מברך לפניה והחותם בתורה מברך לאחריה למה היה צריך לאמר שמברך לאחריה הרי בכל מקרה היה מברך לאחריה כיוון שהוא האחרון? לכן צריכה בראש חודש שחל להיות בשבת. שבארץ ישראל סיימו את התורה בשלוש שנים ויתכן שיסימו בראש חדש שאחריו עולה עוד אחד שקורא בראש חדש . הוא סובר שמה שנאמר לכל מפסיקין לראש חדש לחנוכה ולפורים הכוונה להפטרות ולא לפרשה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° שירת הלוים פרשת האזינו ונקראת כך לפי שהלויים היו אומרים אותה על קרבן מוסף בכל שבת חלק אחד לא יפחתו לו מששה קריאיות ג_נאסימנה


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

36 ג_לו מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ג':

37 ג_לז מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף א':

38 ג_לח מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ד סעיף א':

39 ג_לט מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ד סעיף ב':

40 ג_מ מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"א סעיף א':

41 ג_מא מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ג סעיף א':

42 ג_מב טור חו"מ סי' א:


[ע"ב]

43 ג_מג מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף א':

44 ג_מד מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ג סעיף ד':

45 ג_מה מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ג סעיף ב':

46 ג_מו מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ו':

47 ג_מז מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה י"ח:

48 ג_מח מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ח סעיף ו':

948 ג_מט מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ח:

50 ג_נ מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ח סעיף ז':

51 ג_נא מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ח סעיף ה':


-----------------------------------דף כז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד א] הזי"ו ל"ך לחץ לקישור הזי"ו ל"ך, רבי זעירה רבי זעירא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ג_נבשירת הים ושירת דבורה נכתבין אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח. ג_נגעשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה. דכל בינין שנבנה כך לא קאים שלא תהיה להם תקומה. מאי כדון למצוה או לעכוב? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לרבי חנניה בר אחוי דרב הושעיה רבי חנניה בר אחוי דרב הושעיה° נהיר זוכר את כד דהוינן קיימן שכשעמדנו קדם חנותא דרב הושעיה רב הושעיה° חביבך דודך. עבר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° ושאלנון ליה ואמר בשם רב רב (אמורא)° לעכוב. רבי חייה בריה דרבי אדא דייפוי רבי חייה בריה דרבי אדא דייפוי° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי זעירא רבי זעירא°. ג_נדצריך לאמרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. צריך שיהא ג_נהאיש בראש דפא ועשרת בסופה. שכן הוא שחץ ונחית כהדין קינטרא המן התגאה ונפל בבת אחת כחוט של בנאים אמר רב רב (אמורא)° ג_נוצריך לאמר ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פנחס רבי פינחס°, צריך לומר חרבונה זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ברכיה° רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° כד דהוה מטי להאי פסוקא (אסתר ב', ו') אשר הגלה נבוכדנצר, הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות. שכל נבוכדנצר דכתיב בירמיה חי היה בזמן שנכתב ואסור לקלל מלך חי משום גם במדעך מלך לא תקלל אבל אחרי מותו מותר, ברם הכא מת היה. תנן, בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ג_נזואינו עולה להן מן החשבון. אית תניי תני עולה להן מן החשבון. רבי זעירא רבי זעירא° אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה° ורב מתנה רב מתנא° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, הלכה כמי שאומר אין עולה להן מן החשבון כמתניתין. אית תניי תני פותח ורואה גולל ומברך. אית תניי תני ג_נחפותח ורואה ומברך. רבי זעירא רבי זעירא° אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה° ורב מתנה רב מתנא° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, הלכה כמי שאומר פותח ורואה ומברך. ומה טעמא? דכתיב (נחמיה ח', ה') ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה? ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול. במאי גידלו? רבי גידל רבי גידל° אמר בשם המפורש. רב מתנה רב מתנא° אמר בברכה גידלו. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. למה נקראו אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו את הגדולה ליושנה. דאמר רבי פנחס רבי פינחס°, משה התקין מטבע של תפלה (דברים עקב י יז) האל הגדול הגבור והנורא. ירמיה אמר (ירמיהו ל"ב, י"ח) האל הגדול הגבור ולא אמר נורא. ולמה הוא גבור? לזה נאה להקרות גבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק. ולמה לא אמר נורא? אין נורא אלא בית המקדש דכתיב (תהלים ס"ח, ל"ו) נורא אלהים ממקדשיך. דניאל אמר (דניאל ט', ד') האל הגדול והנורא. ולמה לא אמר גבור? בניו מסורים בקולרין איכן היא גבורתו? ולמה הוא אמר נורא? לזה נאה להקרות נורא בנוראות שעשה עמנו בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה, החזירו את הגדולה ליושנה דכתיב (נחמיה ט', ל"ב) ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעטו לפניך וגו'. ובשר



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד ב] ודם יש בו כח ליתן קצבה בדברים הללו? אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר° יודעין הן הנביאין שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

52 ג_נב מיי' פ"ח מהל' תפילין הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ער"ה סעיף ד':

53 ג_נג טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף ג':

54 ג_נד מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ט"ו:

55 ג_נה טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף ד':

56 ג_נו טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ט"ז:

57 ג_נז מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף ב':

58 ג_נח מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ט סעיף ד':


[ע"ב]

הדרן עלך פרק בני העיר