שולחן ערוך אורח חיים תרצ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרצ · טו · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

צריך לומר עשרת בני המן ו"עשרת" נבהכל בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד.

הגה: ודווקא לכתחילה, אבל בדיעבד אם נגהפסיק ביניהם יצא (תוס' סוף פרק קמא דמגילה ואבודרהם ומהרי"ל).
ולכתחילה נוהגין לומר בנשימה אחת מתחילת "חמש מאות נדאיש ואת פרשנדתא" וכו' עד "עשרת". (מהרי"ל בשם רוקח).

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(יז) הכל בנשימה א':    לא יפסיק רק כדי נשימה אפי' בין פסוק לפסוק שצריך לקרות' כאגרת (מט"מ) (ד"מ טור) כשיאמר בלילה ההוא נדדה יגביה קולו כי שם עיקר הנס (מהרי"ל ד"מ), כשיאמר האגרת הזאת ינענע המגילה (מט"מ):

באר היטב

משנה ברורה

(נב) הכל בנשימה אחת:    ובכל המגילה בין פסוק לפסוק יפסיק רק כדי נשימה מפני שצריך לקרותה כאגרת. כשיאמר בלילה ההוא נדדה יגביה הקול כי שם מתחיל הנס. כשיאמר האיגרת הזאת ינענע המגילה כתב הח"א מה שנוהגין במקצת מקומות שכל הקהל אומרים י' בני המן אינו מנהג אלא הקורא יאמרם לבד והשאר ישמעו כמו כל המגילה:

(נג) הפסיק:    אפי' שהא כדי לגמור כולה:

(נד) איש ואת וכו':    במהרי"ל כתב בשם הרוקח משום דעשרת בני המן היו שרי חמשים על חמש מאות איש ומי שיש לו נשימה קצרה ישער שאם יתחיל מן חמש מאות איש לא יוכל לומר כל עשרת בני המן בנשימה אחת טוב יותר שיתחיל מן ואת פרשנדתא וכו' כי זהו דינא דגמרא אבל חמש מאות איש הוא מנהג בעלמא:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש