שולחן ערוך אורח חיים תצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תצד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
סימן זה במהדורה המודפסת

סדר תפילת חג השבועות
ובו שלושה סעיפים:
אבג

סעיף א[עריכה]

ביום חמישים לספירת העמר הוא חג השבועות. וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו". וגומרים ההלל. ומוציאין שני ספרים, וקורין בראשון חמשה מ"בחדש השלישי" עד סוף הסדר, ומפטיר קורא בשני "וביום הבכורים" ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק "ותשאני רוח".

סעיף ב[עריכה]

ביום השני קורין בפרשת "כל הבכור" עד סוף סדרא, ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי".

סעיף ג[עריכה]

אסור להתענות במוצאי חג השבועות.

הג"ה: ואין אומרים תחנון מתחלת ראש חדש סיון עד ח' בו, והיינו אחר אסרו חג (הגהות מימוניי הלכות תפלה ומנהגים). ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה. ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות. ונראה לי הטעם, שהוא כמו שני תבשילין שלוקחים בליל פסח, זכר לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר, וצריכין להביא עמהם שני לחם על השלחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים.