שולחן ערוך אורח חיים תרפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

סדר ד' פרשיות
ובו שבעה סעיפים:
אבגדהוז

סעיף א[עריכה]

  • ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא "כי תשא" עד "ועשית כיור נחשת", ומפטיר "ויכרות יהוידע".
ומוציאין שלושה ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.

סעיף ב[עריכה]

  • בשבת שניה מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "זכור את אשר עשה לך עמלק", ומפטיר "פקדתי את אשר עשה לך עמלק".

סעיף ג[עריכה]

  • בשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין, ובשבת רביעית שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא פרשת פרה, ומפטיר "וזרקתי עליכם מים טהורים" (ועיין לעיל סימן קל"ז סעיף ה').

סעיף ד[עריכה]

  • בשבת חמישי שהוא כ"ט באדר מוציאין ב' ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "החודש הזה לכם", ומפטיר "בראשון באחד לחודש".

סעיף ה[עריכה]

  • חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע, ואפילו בערב שבת - מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקין בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה. ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו.

סעיף ו[עריכה]

  • הימים שראוי לקבוע בהם ראש חודש אדר - ז' ב' ד' ו'. וסימן לשבתות ההפסקה -זט"ו ו"ו ד"ד ובי"ו, כלומר:
כשחל ראש חודש בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו וסימן זט"ו.
וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' -וסימן ב"ו.
וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד.
וכשחל ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות בו וי"ו וסימן ובוי"ו.

סעיף ז[עריכה]

יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא.

הגה: ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם (מצא כתוב).