שולחן ערוך אורח חיים תרפה
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז
סעיף א[עריכה]
ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא "כי תשא" עד "ועשית כיור נחשת", ומפטיר "ויכרות יהוידע".
ומוציאין שלושה ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.
סעיף ב[עריכה]
בשבת שניה מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "זכור את אשר עשה לך עמלק", ומפטיר "פקדתי את אשר עשה לך עמלק".
סעיף ג[עריכה]
בשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין, ובשבת רביעית שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא פרשת פרה, ומפטיר "וזרקתי עליכם מים טהורים" (ועיין לעיל סימן קל"ז סעיף ה').
סעיף ד[עריכה]
בשבת חמישי שהוא כ"ט באדר מוציאין ב' ספרים: באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא "החודש הזה לכם", ומפטיר "בראשון באחד לחודש".
סעיף ה[עריכה]
חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע, ואפילו בערב שבת - מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקין בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה. ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו.
סעיף ו[עריכה]
הימים שראוי לקבוע בהם ראש חודש אדר - ז' ב' ד' ו'. וסימן לשבתות ההפסקה -זט"ו ו"ו ד"ד ובי"ו, כלומר:
- כשחל ראש חודש בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו וסימן זט"ו.
- וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' -וסימן ב"ו.
- וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד.
- וכשחל ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות בו וי"ו וסימן ובוי"ו.
סעיף ז[עריכה]
יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא.
- הגה: ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם (מצא כתוב).