שולחן ערוך אורח חיים קלז ה

אם קרא פרשת פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ספר תורה חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

וגלל ס"ת. אבל אם לא גלל עדיין חוזר וקורא המותר ומברך לאחריה ולא לפניה וכעין שכתבתי בסמוך:

מגן אברהם

(יא) ומברך לפניה: שדומה כאלו לא קרא שלא אמר אלא רמז בעלמא (ב"י כל בו) משמע דבשביל פסוק א' אם דילגו אינו חוזר עמ"ש ס"ג:

באר היטב

עריכה

(ז) ס"ת: אבל אם לא גלל עדיין חוזר וקורא המותר ומברך לאחריה ולא לפניה כמ"ש בס"ק ה' בשם ט"ז.

(ח) הפרשה: הפר"ח חולק ופסק דיתחילו ממקום שפסקו.

(ט) ולאחריה: ואם דילג פסוק אחד מפרשת פרה אינו צריך לחזור ולקרות כיון שכבר קראו אותו פרשה ע"ת מ"א. כ' מהר"ם מלובלין סי' פ"ה ש"ץ שקרא בשבת ביום אחד דחו"ה דסוכות למפטיר וביום השני וגלל הספר תורה ולא קרא ביום השלישי והורה לחזור ולפתוח הס"ת ולקרות בקול רם וביום השלישי עד גמירא בלא ברכה לפניה ולאחריה ומסיים המורה לברך לא הפסיד ע"ש ומ"א ופר"ח ויד אהרן חלקו עליו ופסקו בפשיטות דיברך תחלה וסוף ע"ל ס"ק ד'.

משנה ברורה

עריכה

(יז) וגלל ס"ת: והרבה אחרונים הסכימו דגלל לאו דוקא אלא העיקר תלוי באם בירך ברכה אחרונה ואם לא בירך אע"פ שגלל הס"ת חוזר וקורא את המותר בלא ברכה לפניה:

(יח) מראש הפרשה: והא דלא סגי שיתחיל ממקום שפסק מתחלה דכיון שלא קראו מתחלה כסדר שתקנו חכמים אין כאן קריאה ואעפ"כ הסכימו האחרונים דאם דילג איזה פסוק אינו חוזר דהרי קורא הפרשיות בשבתות שלהן וכמו לעיל בס"ג לענין פרשיות המועדים אכן כ"ז דוקא אם דילג מהפסוקים שאינם מעיקר חובת היום [דהיינו עד לגר הגר בתוכם] אבל אם דילג מעיקר חובת היום הסכים בא"ר דחוזר וכמו שנתבאר לעיל במ"ב סקי"א לענין פסוקי קרבן מוסף:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}