ט"ז על אורח חיים קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]כגון פ' עמלק. ב"י הביא בשם א"ח לא הוסיפו בה מלמעלה או מלמטה מפני שאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרי' כך פרשתו חסירה ובירוש' אמר הוא עשה מעשה קטוע לפיכך פרשתו קטוע עכ"ל. וי"ל למה לא תי' כיון דסליק ענינא שאין בה כי אם ט' פסוקים והוא מדברי התו'. וי"ל דטעמים אלו הם לתרץ למה לא הוסיפו בה כו' אבל התו' מקשים אע"פ שיש טעם הגון לזה מ"מ הוא סותר הכלל שנתן התנא אין פוחתין מי' פסוקים משמע בכל גווני דא"כ היה לו לומר חוץ מפ' עמלק לזה תירצו דכלל של התנא הוא במקום שלא מסלק ענינא ואין פ' עמלק בכלל זה לפי דשם סליק ענינ' וע"כ לא הוצרך לו' חוץ ואע"ג דגבי ההפטרה כתבו התו' שם דבסליק ענינ' פוחתין מן כ"א פסוקים ושם לא מוסיפין אע"ג דאין שייך שם טעם של הירושלמי צ"ל דשאני הפטרה דהברכה שלה לא קאי רק על ענין השייך לאותה פרשה והאיך יקר' אותו עם הפסוקים שישנן באותו ענין משא"כ בקריאת התורה:
סעיף ב
[עריכה]הרי זה משובח. פי' שלכל א' מהג' יש מעלה בפ"ע שראוי לקרות ד' פסוקים כדאית' במגילה וע"כ כל א' מהם יעשה כפי מה שיוכל שיקר' הוא ד' פסוקים:
סעיף ג
[עריכה]ואפי' דילג פסוק א' חוזר. פי' ומברך ברכת התורה ומ"ה קור' אותו הפסוק ושנים עמו. דברכות צריכות שיהיה בהם ג' פסוקים:
סעיף ד
[עריכה]צריך לחזור ולקרות. כב"י בשם מהרי"ק אפי' בירך לאחריה דאותה ברכה טעות היתה כן הכריע מהרי"ק ולפ"ז ודאי צריך לברך שנית על מה שיחזור לקרות ולכאורה היה נראה דדבר זה הוא דוק' בב' וה' ובשבת במנחה שהחיוב הוא ג' וכן בשחרית יש חיוב בז' נמצא שאינו עולה למנין אותו שלא קרא ג"פ ע"כ צריך להשלים הקריאה אחרת אבל במקום שמוסיפין על ז' א"נ לחזור ולקרות שכבר נשלם החיוב אבל באמת אינו נראה כן דהא הפסוקים שנשארו אחר קריאת ז' הם חייבים לקרוא אותם בברכה ג"כ ואותו שקרא רק ב' הוה ברכה שלו בטעות נמצא דהוה כאלו לא בירך כלל וצריכים הם לברכה אחרת אלא דנ"ל דיש חילוק בדבר דאם נזכרו אחר ברכה אחרונה שלא קרא רק ב' פסוקים ועדיין לא קרא הש"ץ לאיש אחר אזי אותו שחיסר פסוק אחד יקרא עוד פסוק אחד ולא יברך קודם לו ברכה ראשונה דהא כבר בירך הוא ברכה ראשונה תחלה והברכה אחרונה שבירך הוא כאלו לא נאמרה כיון שבטעות היתה אלא אחר שישלים פסוק הג' יברך ברכה אחרונה שנית וקאי על כל מה שקרא ואם לא נזכרו עד אחר שקרא לאחר לעמוד לקרות אז הוא צריך על כל פנים לילך לקרות כדי שלא יאמרו פגום הוא ע"כ יסתלק הראשון ויקרא השני בברכה ראשונה תחלה ויתחיל למפרע ממקום שהתחיל אותו שלפניו ויוסיף עליהם כפי מה שירצה פ' שלו כמ"ש בסעיף שאח"ז לענין פ' פרה נמצא כל הפסוקים נתברכו לפניהם ולאחריהם כראוי רק שאותו שקרא ב' פסוקים לא נחשב לכלום כנ"ל נכון:
סעיף ה
[עריכה]וגלל ס"ת. אבל אם לא גלל עדיין חוזר וקורא המותר ומברך לאחריה ולא לפניה וכעין שכתבתי בסמוך:
סעיף ו
[עריכה]או אפי' שנים כו'. מטעם זה ניחא מה שקורא הלוי בר"ח מן ואמרת עד רביעית ההין ואינו מוסיף רק ב' פסוקים מפני שהוא אינו אפשר בע"א כמ"ש בהל' ר"ח ובזה ניחא מה שסיים הש"ע חוץ מפרי החג כו' שהוא לכאורה מיותר שכבר התנה תנאי זה ועכ"פ יש ק"ו מסיפא לרישא ורישא ל"ל ולפי מ"ש ניחא דבפרי החג הוה לא אפשר משום דסליק ענינא משא"כ ברישא דלא סליק ענינא ואפ"ה סגי בשנים שמוסיף כמ"ש: