לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תצ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תצ | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט

ביום שני קורין בפרשת אמור "שור או כשב" עד סוף העניין, ומפטיר קורא כמו ביום ראשון, ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מ"וישלח המלך" עד "ואחריו לא קם כמוהו":

יום ג' שהוא חולו של מועד, ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו, ואומר "יעלה ויבא" בעבודה. ואם לא אמרו, מחזירין אותו. וכן מזכירו בברכת המזון, ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של יום טוב:

הגה: אלא כשמגיע ל"על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור", אומר "והקרבתם עולה" וגו' עד "ושני תמידין כהלכתן" (טור):

נוהגים שביום טוב אומר "את יום טוב מקרא קדש הזה", ובחולו של מועד אומר "את יום מקרא קודש הזה". (ואנו אין נוהגין לומר "מקרא קדש" כלל, לא ביום טוב ולא בחול המועד) (טור):

כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:

סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח: משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא, וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה', שביום שלישי שהוא שבת קורא "ראה אתה אומר אלי" שהוא "פסל", וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא:

בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים, קורים (הרביעי) בספר שני בקרבנות המוספין שבפינחס, ומתחיל "והקרבתם" עד סוף פיסקא:

בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרים זמן:

הגה: ואומרים בתפילה ובקידוש "זמן חירותינו", כמו ביום טוב ראשון (מהרי"ל ומנהגים):

מפטירין ביום שביעי "וידבר דוד", וביום השמיני "עוד היום בנוב לעמוד":

שבת שחל בחול המועד, ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת, ואומר "יעלה ויבא" בעבודה. ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד, אלא שמזכיר של שבת, ואומר: "ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה", וכן אומר: "את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה", וחותם "מקדש השבת וישראל והזמנים". ומפטירין "היתה עלי":

הגה: ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח, לא באמצע ולא בחתימה. ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון, אומרים אותו באותו שבת, וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם "על מקרא מגילה", ולא "על מקרא כתובים":