שולחן ערוך אורח חיים תצ ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תצ · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
נוהגים שביום טוב אומר "את יום טוב מקרא קדש הזה", ובחולו של מועד אומר "את יום מקרא קודש הזה". (ואנו אין נוהגין לומר "מקרא קדש" כלל, לא ביום טוב ולא בחול המועד) (טור):
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אין נוהגין לומר מקרא קודש כלל לא בי"ט. וכ"כ בלבוש ותמהני ע"ז שהרי מנהגינו לומר מקרא קודש בי"ט בכל ארצותינו:
מגן אברהם
(א) ובחש"מ אומר וכו': ש"מ דח"ה לא מקרי י"ט וא"ל בחש"מ בב"ה הרחמן הוא ינחילנו ליום שכלו טוב:
(ב) ואנו אין נוהגין וכו': וב"ח כ' בשם רש"ל שאומרים מקרא קודש וכ"ה בסידורים ורמ"א שכ' דעת הטור לא דק במנהג ע"ש:
באר היטב
(ג) את: וכתב המ"א ומכאן ראיה שאין לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב בברכת המזון בחו"ה ע"ש ושמעתי שביו"ט שחל להיות בשבת שי"א הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי העולם. ח"י.
(ד) אין: ועכשיו המנהג לומר את יום מקרא קודש וכן הסכמת האחרונים.
משנה ברורה
(ה) ובחולו של מועד וכו' - ש"מ דח"ה לא מקרי יו"ט וא"ל בחוש"מ בבהמ"ז הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב. וביו"ט שחל להיות בשבת כתב הא"ר שיאמר הרחמן על כל אחד בפני עצמו:
(ו) ואנו אין נוהגין לומר - וכתבו האחרונים דמנהגנו לומר מקרא קודש בין ביו"ט ובין בחוש"מ ואין אומרים את יו"ט אפילו ביו"ט: