שולחן ערוך אורח חיים תרפד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרפד · ג

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ו' טבפרשת השבוע ובשני קורא אחד יבשל ר"ח ומתחיל וביום השבת ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה יאומפטיר רני ושמחי יבואם חל ר"ח בחול מוציאין ב' ספרים וקורין בא' ג' בשל ר"ח ובשני קורא א' בשל חנוכה ואם טעה החזן יגוקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' ידא"צ לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר ב' טומשום פגמו צריך טזלקרות ה' בשל חנוכה:

הגה: *ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה יזצריך להפסיק לקרות בשל ר"ח (אבודרהם הלכות ברכות) יח*ואם צריך לברך על קריאת ר"ח עי' לעיל סימן ק"מ:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) ובב' קורא א' בשל ר"ח:    דתדיר קודם ומפטיר רני ושמחי דהא דתדיר קודם היינו להקדי' אבל לדחות פרסומא ניסא עדיף ובתוספ' סוכה דף נ"ד ע"ב משמע דס"ל דאפי' לדחות תדיר קוד' ע"ש ויש ליישב:


(ג) א"צ לקרות יותר:    דאין משגיחין בחנוכה:


(ד) לקרות חמישי:    ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי (תשו' מהרי"ל סי' רי"ב) עיין סי' רפ"ב ס"ו וסוף סי' קמ"ז ואפי' נזכרו בקריא' הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ"ש סי' קמ"ד (ב"י ש"ל):


(ה) צריך להפסיק:    אף על גב דאין מעבירין על המצות הכא מעכבות דדמי להקדים תפילין של ראש לשל יד (שם):

באר היטב

(ב) א"צ לקרות יותר:    דאין משגיחין בחנוכה.


(ג) לקרות חמישי:    ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי תשובת מהרי"ל סימן רי"ב. ועיין סימן רפ"ב ס"ו וסוף סי' קמ"ד ואפי' נזכרו בקריאת הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ"ש סימן קמ"ד. ב"י ש"ל מ"א.


(ד) להפסיק:    והט"ז כתב דהאי פסקא דרמ"א לאו דסמכא הוא ואינו צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בשל ר"ח וכתב שכן הסכים הרב הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל ע"ש ועיין בגינת ורדים חא"ח כלל א' סי' ל"ו.


משנה ברורה

(ט) בפרשת השבוע:    וה"ה אם רוצים לקרות בה ז' או יותר מן ז' ג"כ שרי והעיקר דבין כולם לא יפחות משבעה. כשגומר פרשת השביעי מניחין הס"ת הב' ואין אומרין קדיש רק מגביהין הראשונה וגוללין אותה ופושטין השניה וקורא בה וכשאומרין קדיש על השניה מניחין השלישית אצלה:


(י) בשל ר"ח:    דתדיר קודם:


(יא) ומפטיר רני ושמחי:    דהא דתדיר קודם היינו להקדים אבל לענין לדחות פרסומי ניסא עדיף ועוד דכיון דקורא בשל חנוכה באחרונה יש להפטיר במאי דסליק מניה:


(יב) ואם חל ר"ח בחול:    סדר קריאת התורה בר"ח בחול. מתחיל פ' התמיד כהן עד רביעית ההין. לוי עד ונסכה. ישראל עד ונסכו. והרביעי קורא בחנוכה [פמ"ג]:


(יג) וקרא רביעי בשל ר"ח:    וה"ה טעה ונזדמן בשבת חנוכה:


(יד) א"צ לקרות יותר:    דאין משגיחין בחנוכה דר"ח עיקר ואפילו אם נזכרו בתחילת קריאת הרביעי אין לומר שרביעי עצמו יקרא בס"ת זו בשל חנוכה קודם שיחתום בפרשת ר"ח דה"ל מדלג ואין מדלגין בתורה בשני ענינין כדלעיל בסימן קמ"ד אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשל ר"ח יחתום ויברך ויבוא חמישי אחריו ויקרא בס"ת השניה אם הוציאוה בשל חנוכה:


(טו) משום פגמו:    דמוטב לבטל הא דאמרינן דבר"ח אין מוסיפין על ארבעה מלפגום הס"ת [ב"י]:


(טז) לקרות חמישי וכו':    ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי:


(יז) צריך להפסיק:    עיין בט"ז שכתב דהאי פסקא לאו דסמכא הוא ואין צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בשל ר"ח ועיין בבה"ל שביררנו כל הפרטים שיש בזה:


(יח) ואם צריך לברך וכו':    עיין בבה"ל:

ביאור הלכה

(*) ואם טעה והתחיל וכו' צריך להפסיק וכו':    עיין במ"ב במה שכתבנו בשם הט"ז דחולק ע"ז ופוסק דמכיון שהתחיל לקרות בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה והנה בא"ר מצדד דאם לא קרא עדיין ג' פסוקים בשל חנוכה יפסיק באמצע ויקרא בשל ר"ח [דאם קרא ג' פסוקים מודה לדעת הט"ז דיברך הכהן ברכה אחרונה ויקראו לאחרים בשל ר"ח וא"צ לחזור ולקרות של חנוכה] וכן מצדד קצת בספר מור וקציעה מ"מ הרבה אחרוני' [הבגדי ישע והשולחן שלמה ובספר פני יצחק ס"ט והדה"ח והח"א] ומכללם גם המגן אברהם בסימן ק"מ בסופו הורו להלכה כדברי הט"ז דכיון שהתחיל בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה בס"ת זו ואח"כ יקראו הג' בס"ת אחרת בר"ח (ואף שבסימן זה פירש מגן אברהם הטעם לדברי הרמ"א מ"מ להלכה בודאי דעתו כמו שכתב שם) והתחלה נקרא משהתחיל לברך הברכה דהיינו שאמר ברוך אתה ד' אבל אם לא התחיל לברך אף שנזדמן בידם אותה שהוא מתוקן לחנוכה אין לו לחוש לזה לכו"ע ויגללוה ויקראו בס"ת אחרת שהוציאוה לשם ר"ח ואין כאן פגם לס"ת זו כיון שיקראו בה אח"כ [אחרונים] ובר"ח טבת שחל בשבת שצריך להוציא ג' ספרים ועניני חנוכה קורין בשלישית כנ"ל אם טעו וקראו בשני בשל חנוכה ובשלישית בשל ר"ח מ"מ קורין ההפטרה בשל חנוכה משום פרסומי ניסא [ח"א] וכעין זה מצדד גם הפמ"ג בסוף דבריו עי"ש ומ"מ בדיעבד אם קראו הפטרה של ר"ח השמים כסאי יצאו [שם] מי שיש לו יא"צ בחנוכה לא יחשוב לפי ימי החנוכה אלא לפי ימי החודש שהרי לפעמים ר"ח טבת יום א' ולפעמים שני ימים:


(*) ואם צריך לברך וכו' ע"ל סימן ק"מ:    ר"ל דשם יש שני דיעות בזה ואחרונים כתבו שם דנוהגין למעשה כהדעה שסוברת דצריך לברך וכן פסק בשערי אפרים דצריך לברך על קריאת ר"ח לפניה ולאחריה:





▲ חזור לראש