שולחן ערוך אורח חיים קלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

שולחן ערוך · אורח חיים · סימן קלה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

הלכות קריאת ספר תורה
סדר קריאת התורה ביום ב' וה'
ובו ארבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגיד

סעיף א[עריכה]

בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא :

הגה: ואם היו ב' חתנים בבית כנסת והם ישראלים מותר להוסיף לקרות ד', דלדידהו הוי כיום טוב שמותר להוסיף (מרדכי פרק הקורא עומד הגהות מיימוני פרק יב' מהלכות תפילה). ונראה דהוא הדין לשני בעלי ברית דיום טוב שלהם הוא כדלקמן סימן תקנ"ט (ודין שבת ויום טוב עיין לקמן ריש סימן רפ"ב לעניין הוספה)
:


סעיף ב[עריכה]

מקום שמפסיקין בשבת שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה:

הגה: אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) (ועיין לקמן סימן רפ"ב)
:

סעיף ג[עריכה]

כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:

סעיף ד[עריכה]

המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות

(ומיהו אם יוכל לקרות עם השליח ציבור מלה במלה סגי בכך כדלקמן סימן קל"ט) (אבודרהם)

, שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה:

סעיף ה[עריכה]

אם הספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו:

הגה: וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל וטוב שילך הכהן מבית הכנסת (מהרי"ק שורש ט')
:

סעיף ו[עריכה]

אם נכנס הכהן לבית הכנסת אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי:

הגה: אבל ראשון יוכל לעלות (בית יוסף מהרי"ל בשם רבינו ירוחם נתיב ב' בחלק ג'). וכשקורין אותו אומרים במקום כהן שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור)
:

סעיף ז[עריכה]

אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו:

סעיף ח[עריכה]

אם אין לוי בבית הכנסת כהן שקרא ראשון מברך שנית במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום:

סעיף ט[עריכה]

וכן לא יעלו שני לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום:

סעיף י[עריכה]

נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אף על פי שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי:

הגה: ולכן מותר לעלות גם כן למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין ובית יוסף בשם רבינו ירוחם) וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה
:

סעיף יא[עריכה]

יש מי שאומר שאם קרא החזן כהן או לוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעלה מעצמו.

(וכן נהגו. שליח ציבור שהוא כהן יכול לקרוא כהן אחר לתורה) (מרדכי פרק הקורא עומד ואגור)

:

סעיף יב[עריכה]

עיר שכולה כהנים אם יש ישראל אחד ביניהם אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום וכל שאין בהם ישראל כדי סיפוקם או שאין שם ישראל כלל קורא כהן אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לוים:

סעיף יג[עריכה]

אם קטן קורא בתורה בצבור, בסימן רפ"ב. אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי, בסימן קל"ט:

סעיף יד[עריכה]

בני אדם החבושין בבית האסורין אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים:

הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומים קודם מותר (אור זרוע הגהות אשירי פרק ג' דברכות ומהר"ם פדווא סימן פ"ח) ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי (שם)
: