שולחן ערוך אורח חיים קלה ג

כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

כהן קורא כו'. בטור כתוב דמשמע מדברי הרא"ש שאם היה ישראל גדול ומופלג שיכול לקרות בפני כהן דהא מצינו בפ' הניזקין דרב קרא בכהנא וכן רב הונא משום דכולי עלמא הוי כייפו להו אבל רב עמרם כתב כל היכא דאיכא כהן לית ליה רשות לישראל למקרי קמיה אפי' הוא נשיא שבישראל וכ"כ רב נטרונאי דאפי' כהן ע"ה קודם לישראל ת"ח עכ"ל והאריך ב"י לתרץ זה דרב נטרונאי ורב עמרם מיירי בלא מחילת הכהן על כבודו וזה אינו דא"כ היה לו לומר עד שיתן לו הכהן רשות ותו דגם הרא"ש קאי על נתינת רשות של הכהן דוקא כדמשמע בהדי' דקאי על ואם נתן רשות כו' משמע דלר"ע לא מהני רשות וג"כ א"ל דרב מעל' יתירה הוה ביה על כל העולם וכן רב הונא ע"כ אין למדין ממנו דהא התלמוד לא תלה דבר זה אלא במה שהיה העול' כייפו להו ופשיטא שאין כייפי לאדם כמו לנשיא של ישראל ונ"ל דר"ע ור"נ ס"ל כיון דא"ר חלבו שם בגמ' אחריהן מי פי' אחר הכהן ולוי ת"ח הממונים פרנסים על הצבור כו' הרי דאע"פ שהוא ת"ח ופרנס אין קור' אלא אחר כהן ולוי וא"כ לא ס"ל כההיא דרב וכוותיה פסק ר"ע ור"נ וב"י עצמו הביא אח"כ ספר המנהיג דכתב דר"נ הביא ראיה מהא ולפ"ז גם רשות דכהן לא מהני.

משנה ברורה

עריכה

(ט) כהן קורא בתורה ראשון - דכתיב וקדשתו וקבלו חז"ל שר"ל לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ומ"מ אם רצה הכהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו אבל לענין לקרות בתורה בביהכ"נ תקנו חז"ל מפני דרכי שלום שאין הכהן והלוי יכולין למחול אלא דוקא כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל כדי שלא יבוא הדבר לידי מחלוקת שכ"א יאמר אני גדול ואקרא ראשון. ואין חילוק בין שבת ויו"ט לשני וחמישי ושאר זמנים שקוראין בהן [פמ"ג]. אם אין כהן בביהכ"נ הולכין אחר הגדול בחכמה ומנין אע"פ שהאחר גדול בשנים [מ"א בסק"ז]:

(י) ואחריו לוי - ואסמכינהו אקרא דכתיב ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו אלא לאשמועינן דמתחלה כהנים והדר בני לוי:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}