באר היטב על אורח חיים קלה
סעיף א
[עריכה](א) ובחמישי: עיין מ"א שתמה על הרי"ף שכתב בשם הירושלמי שמשה תיקן לישראל שיהיו קורין בב' וה' וכו' ע"ש. וגירסא מוטעת נזדמנה לו להמ"א ועיין בהרי"ף שלפנינו ועיין מהר"י הלוי סי' כ"ט.
(ב) שלשה: ואם בטלו ביום ב' הקריאה ע"י אונס יכול לקרות ביום ג' שלא ילכו ג' ימים בלא תורה משא"כ ביום ה' עטרת זקנים ע"ש.
(ג) כי"ט: ואין נוהגין כן אחרונים.
סעיף ב
[עריכה](ד) אם בטלו: וה"ה אם התחילו ולא סיימו מחמת קטט אבל אם היו ב' מחוברין באותו שבת שבטלו אין קורין בשבת הבאה ג' דלא מצינו לעולם שקורין ג'. וא"ל יקראו ב' לכל הפחות דאין תקנה לחצאין. ואם בטלו פרשת ויחי אין לקרותו עם פרשת שמות דצריך לקרות חד גברא מסוף סדרא ראשונה לתחלת סדרא שניה כדי שיהיו מחוברין וזה אין נכון לעשות בשני ספרים ר"מ מינץ סי' פ"ה. ועיין עטרת זקנים.
סעיף ד
[עריכה](ה) במלה: ועכשיו לא נהגו לדקדק אחריו.
סעיף ה
[עריכה](ו) להפסיק: ואפי' למ"ד בסי' ס"ו ס"ד שמפסיק היינו בשקראוהו אבל לכתחלה אין לקרותו. ל"ד שמע אלא ה"ה כשעוסק בכ"מ דאינו רשאי להפסיק כגון בברכות של ק"ש. ואפשר בפסוקי דזמרה שרי לקרותו. מ"א.
(ז) במקומו: ואין ממתינין לו מפני כבוד הציבור מהרי"ק אם המנהג לקנות במעות מי שיקרא ראשון בהתחלת התורה בבראשית אם קונה ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מבה"כ (ופעם אחת לא רצה הכהן לצאת מבה"כ) ומותר לכפותו ע"י השלטון לצאת מבה"כ כדי שלא יתבטל מכבוד התורה מהרי"ק שם וכנה"ג ופר"ח פסקו דאפי' לא יצא הכהן יקרא הישראל ע"ש. ועיין בתשובת כנסת יחזקאל שאלה ז' שחוכך בזה.
(ח) מבה"כ: עיין סי' תקס"ו ס"ו מש"ש.
סעיף ו
[עריכה](ט) פוסק: מסתברא דעולה למנין שבעה אבל אם היה כהן בבה"כ ובטעות סבור שאין שם כהן וקרא ישראל אין עולה למנין שבעה ואחר ישראל יעלה הכהן. פר"ח ע"ש.
(י) התחלה: משמע דאם התחיל לומר ברוך אתה ה' הוי התחלה אף דיכול לומר ברוך אתה ה' למדני חוקיך. מגן אברהם.
(יא) בתיבה: כדי שלא יתבייש.
(יב) לעלות: ט"ז העלה דמיירי בלוי גדול יותר ולכל הפחות בשוין אבל אם ישראל גדול הוא עולה ראשון ואז לא יעלה הלוי כלל ע"ש.
סעיף ז
[עריכה](יג) שנית: גם כאן לא הוי ברכו התחלה.
(יד) אותו: ועולה למנין ז'. ול"ד למ"ש בסק"ט שאם היה כהן בבה"כ ובטעות קראו ישראל דאין עולה למנין ז' דשאני הכא דעדיף כהן מלוי. פר"ח.
סעיף ח
[עריכה](טו) פגום: אבל השני אינו בחשד זה דמוקמינן לה בגמ' דמוחזק לן באביו שהוא כהן ולגבי ראשון יש עדיין חשש שמא אביו נשא גרושה והוליד זה שהוא חלל ונודע הדבר ע"כ קראו לכהן אחר אבל השני א"א לומר כן עליו דאי חלל הוא א"כ אף במקום לוי לא היה לקרותו אבל בב' לוים זא"ז איכא חשד על שניהם שמא א' פסול מלויה ואינו אלא ישראל כי ממזר הוא מש"ה כתב אח"כ שאחד מהם פגום. וכתב ב"ח מכאן מוכח דממזר מותר לעלות לתורה.
סעיף י
[עריכה](טז) ביניהם: פי' שקורא כהן לוי ישראל אבל אחר הלוי אסור כנה"ג משפט צדק ר"י הלוי פר"ח ואם אין שם לוי קורא הכהן פעמים ואח"כ ישראל וחוזר וקורא כהן ע"ש (ועי' בס' אליהו רבה מה שמתרץ על תמיהת הב"י על הרשב"א).
(יז) כהן: ומ"מ בלי הפסק ישראל אסור דחיישינן דילמא לא שמעו כולהו. במקום שתקנו שחכם העיר יקרא הי"ג מדות אם הוא כהן יכול לקרות שלישי. משפט צדק ר"י הלוי כנה"ג ע"ת מ"א.
(יח) שבעה: וה"ה בתענית לא יעלה למפטיר שהוא מנין הקרואים ואם אין שם ישראל היודע למפטיר מקרין אותו. מ"א עי' סי' רפ"ד ס"ד. וכן אין לקרותו לשביעי. וכן בי"ט לחמישי ואם קרא הכהן לחמישי אם אפשר להחליף במפטיר יחליף ויעמוד שם ויקרא למפטיר החמישי והוא יקרא המפטיר ובאם א"א כיון שעלה שוב לא ירד א"ז. והא דקורא כהן אחר כהן אחד לאחרון ואחד למפטיר י"ל כיון דמפסיקין בקדיש שרי עיין מ"א. מעשה אירע בפראג בי"ט שטעו וקראו לכהן לחמישי. והורה הגאון ר' אליהו רבה ז"ל דאם אפשר להחליף במפטיר יעמוד שם ויפטיר ויקרא האחרון והוא מפטיר ובאם א"א כיון שעלה לא ירד ע"ש טעמו.
סעיף יא
[עריכה](יט) ואינו שם: ואם אותו כהן מתפלל מותר לקרות האחר בשם דהכל רואין שמשום תפלה אינו עולה. מ"א.
(כ) ראשון: ומותר לקרות בנו תחתיו. דאם איתא שהוא פגום אף בנו פגום אבל לאביו אסור. מ"א.
(כא) לתורה: וה"ה לוי ש"ץ יכול לקרות לוי אחר לתורה פר"ח וכן הקונה מצות אם הוא כהן יכול לקרות לכהן אחר דהכל יודעים שהוא קונה המצות לכבד אחרים. ט"ז.
סעיף יד
[עריכה](כב) מכינים: היינו ארון או תיבה על יום או יומים דעיקר תלוי באם שעושים מקום קבוע לס"ת. ובפרשת זכור מותר להביא ס"ת אצלו. מ"א.
(כג) חשוב: בהג"ה בשם א"ז משמע דתרתי בעי חולה ואדם חשוב אבל בא"ז משמע דחולה אפי' אינו חשוב וחשוב אפי' אינו חולה שרי. ד"מ.