באר היטב על אורח חיים קלד
סעיף א[עריכה]
(א) מעומד: וכן אל ארך אפים מפני שיש בו חטאנו ווידוי ואם סיים והוא רחום קודם הש"ץ ימתין עם רחום וחנון על הש"ץ ונופל עמו. שכנה"ג.
(ב) בלחש: מפני שנתקן כנגד תפלת י"ח.
(ג) להתענות: נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום ב' וה' מפני שב"ד של מעלה יושבין ודנין וקי"ל אם התחילו ביום גומרין בלילה לכן אין אוכלין ליל ג' וליל ו' ויש שאין אוכלים ליל ב' וליל ה'. ואשרי למי שאפשר לו לפרוש מבשר ויין כל השבוע שכנה"ג והאר"י ז"ל. והבעל יכול למחות באשתו שלא תתענה ב' וה' מיהו אם בפעם ראשון ביום שמעו לא מיחה וקיים בפניה שוב א"א לו למחות וגם להפר א"א אע"פ שהוא מנדרי עינוי נפש אלא צריך מתחלה ג' הדיוטים להפר נדרה וכן להתיר גם ההקמה של בעל ואח"כ גם הבעל יפר. דמשק אליעזר ושכנה"ג.
סעיף ב[עריכה]
(ד) ס"ת: כשמוציאים ס"ת מההיכל להוליכו לתיבה וההיכל במזרח והתיבה למערב כשמחזיר פניו לתיבה להוליכו יוליכנו דרך צפון דהוי לצד ימינו כשאוחז אותו מהתיבה להוליכו להיכל נמצא יד ימינו לצד דרום ויוליכנו דרך שם וכשמראה הס"ת לעם והוא עומד במזרח התיבה יקיף ממזרח לדרום כמ"ש בסי' קכ"ח לענין כהנים ע"ש. אומרים קדיש עד לעילא קודם הוצאת הס"ת אבל ביום שיש בו מוסף אומרים תתקבל קודם הוצאת ס"ת.
(ה) לראות הכתב: האר"י ז"ל היה מסתכל היטב באותיות עד שהיה מכירן לקרות והיה אומר שיהיה נמשך אור גדול אל האדם על ידי הסתכלותו בס"ת מקרוב עד שיכול לקרות האותיות היטב עיין בנגיד ומצוה דף ל"ב חלק ב' ובהלק"ט ח"ב סי' רנ"ה. ויש לגלול הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. מסכת סופרים מ"א.
(ו) וזאת התורה: ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת. הג"ה מהרי"ל ומהרש"ל שכנה"ג.
(ז) גדלו: צריך להגביה הס"ת בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' ג"פ. מ"ס מ"א.