שולחן ערוך אורח חיים תקנט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תקנט | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב
ובו עשרה סעיפים:
אבגדהוזחטי

סעיף א[עריכה]

אם חל תשעה באב במוצאי שבת, אין אומרים "צדקתך" במנחה בשבת.

הגה: ומבדילין בלילה בתפילה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות ט' באב). ואם שכח מלהבדיל, עיין לעיל סי' רצ"ד סעיף ג'.
ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים, וכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני). ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי"ל). וכשמגיע החזן לפסוק "השיבנו", אומרים אותו הקהל בקול רם, ואחר כך מסיים החזן, וחוזר הקהל ואומרים "השיבנו" בקול רם, וכן החזן (הגהות מיימוני).

סעיף ב[עריכה]

בליל תשעה באב (מתפללים ערבית, ואומרים "איכה" וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי"ל), ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה. ומתחיל מ"ואתה קדוש". ואם חל במוצאי שבת, אין אומרים ויהי נועם.

הגה: ולא "למנצח בנגינות" ולא "ויתן לך" (כל בו). ומסירין הפרוכת מלפני הארון, על שם "בצע אמרתו" (מנהגים).

סעיף ג[עריכה]

ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפילת המנחה.

(ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבית הכנסת שחרית, ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות).

ואין מדליקין נרות בלילה, כי אם נר אחד, לומר לאורו קינות ואיכה.

סעיף ד[עריכה]

אין אומרים תחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בתשעה באב, ואין נופלים על פניהם, משום דמקרי מועד.

הגה: וקורין בתורה "כי תוליד בנים", ומפטירין בירמיה "אסוף אסיפם".
וכל הקדישים שאומרים אחר איכה עד שיוצאים למחר מבית הכנסת, אין אומרים "תתקבל".
ואין אומרים "אל ארך אפים" (טור ומנהגים) ולא "למנצח" (מנהגים) ולא פיטום הקטורת (מרדכי).
ואין צריך לשנות מקומו בתשעה באב.

סעיף ה[עריכה]

בשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ, כדי שלא יפסיק ליבו מן האֵבל. וכל שכן שלא ישיח עם העובד כוכבים. (ונוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות, לפסוק בנחמה) (הגהות מיימוני).

סעיף ו[עריכה]

אם יש אָבֵל בעיר, הולך בלילה לבית הכנסת, וגם ביום, עד שיגמרו הקינות.

סעיף ז[עריכה]

אם יש תינוק למול, מלין אותו אחר שגומרים הקינות. ויש ממתינין למולו עד אחר חצות. ומברכים ברכת המילה בלא בשמים. (והמנהג כסברא ראשונה).

ואם היולדת מצויה במקום המילה, יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת, והוא שתשמע הברכה, ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס. ואם אינה שם, יברך על הכוס ויטעים לתינוקות.

סעיף ח[עריכה]

בעל ברית לובש בגדים אחרים, אך לא לבנים ממש.

הגה: ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (ב"י), ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאין למול התינוק. אבל לא ילבשו לבנים (מהרי"ל).

סעיף ט[עריכה]

תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורוחץ, ואינו משלים תעניתו, לפי שיום טוב שלו הוא.

סעיף י[עריכה]

נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות.

הגה: והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת (ב"י בשם תוס').
ואם אירע מת בתשעה באב, אין אומרים צידוק הדין (תשב"ץ).