שולחן ערוך אורח חיים תקנט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כדאם יש יאָבֵל בעיר, הולך בלילה לבית הכנסת, וגם ביום, עד שיגמרו הקינות.

מפרשים

 

מגן אברהם

(ח) אבל בעיר:    ז"ל הרא"ש דתני' אבל כל ג' ימים אין הולך לבית האבל מכאן ואילך הולך ובט"ב נמי הוי כאבל מג' ימים ואילך והולך לבה"כ עם שאר הקהל שהם כמו אבלים עכ"ל וכתב בבד"ה דט"ב כיון דהוי אבילות ישינה לא חמיר אלא כמו אבל מג"י ואילך עכ"ל וצ"ע דמה בכך ממ"נ אם האבל תוך ג"י הרי אסור לילך לאבל אחר אפי' אותו האבל הוי אחר ג"י וא"כ בט"ב נמי אסור ואם הוא אחר ג"י לאבלו אפי' הוי ט"ב בתוך ג"י מותר לילך דהא יותר יש היתר לילך לאבל תוך ג"י דתקפה אבלו, וברי"ו כ' בהדיא דדוקא אבל אחר ג"י מותר לילך לבה"כ ע"ש וידוע שכל דבריו הם בנוים על פי הרא"ש אבל הטור כתב סתם משמע דאפי' תוך ג' מותר וכ"מ ברא"ש פ"ג דמ"ק וצ"ל דה"פ ובט"ב הוי כאבל מג"י ואילך כלומר כי היכי דשאר אבל מותר לילך אחר ג"י ה"נ בט"ב מותר לילך אפי' תוך ג"י כיון שכלם אבלים וצ"ע הקשה מהרא"י דהא בלילה רשאי לצאת לצורך כמ"ש ביורה דעה סי' שצ"ג וי"ל דהיינו אם הולך לבדו אבל הכא כיון שהולך בחבור' אנשים הוי אסור אי לאו טעמא דכולהו הוי אבלים עיין סי' תקפ"א:
 

באר היטב

(י) אבל:    אונן אסור בלילה ולמחר נכנס ויושב בבה"כ עד שמשלימין הקינות.
 

משנה ברורה

(כד) אם יש אבל בעיר וכו' – היינו אפילו תוך שלושה ימים. ואף דשאר אבֵל אסור לצאת תוך שלושה ימים אפילו לבית אֵבֶל אחר, הכא כיוון דכולם אבלים קיל טפי.

ויש מחמירין באבל תוך שלושה ימים. והגר"ש קלוגר הכריע דבלילה, שיש קינות מועטים, לא ילך; אבל ביום, שיש הרבה קינות, וצער לו אם לא ילך, שרי. ואחר שלושה ימים, גם בלילה ילך לבית הכנסת.
אונן, בלילה יושב בביתו. ולמחר לאחר הקבורה, לדעת המקילין לעיל באבל תוך שלושה ימים, גם הוא מותר ליכנס לבית הכנסת עד שיגמרו הקינות, ואחר כך ילך לביתו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש