שולחן ערוך אורח חיים תקנט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנט · ג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

ליל תשעה באב ויומו, ייושבים בבית הכנסת גיאלארץ עד תפילת המנחה.

(ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם יבמיד אחר דשיצאו מבית הכנסת שחרית, יגומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות).

ידואין מדליקין נרות בלילה, טוכי אם נר האחד, לומר לאורו קינות ואיכה.

מפרשים

מגן אברהם

(ב) לארץ:    ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע עיין ביורה דעה ססי' שפ"ז:


(ג) אחר שיצאו מבה"כ:    דהולכים על הקברות והוי עד חצות דאז רשאי לישב על הספסל וכ"ה במנהגים:


(ד) נר א':    ומהרי"ל כתב להדליק עוד נר א' שאם יכב' נר החזן ידליק ממנו משמע שהקהל לא יאמרו איכ' וקינות רק ישמעו מהש"ץ:

באר היטב

(ג) לארץ:    ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע. מ"א: מהרי"ל ישב להדיא על הרצפה ולא על גבי המעלה דלפני התיבה והיה לו סרבל גרוע שלא להפסיד בגדיו בישיבת הקרקע ולמנחה החליף מן הגרוע.


(ד) שיצאו:    דהולכין על הקברות והוי עד חצות דאז רשאים לישב על הספסל מנהגים. וכתב הט"ז אבל שאר דברים דהיינו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל וכו' ודאי אסורים עד הלילה כמו אכילה ושתיה והמון העם טועים והולכים אחר חצות במנעלים ומחסרון ידיעה עושים כן ע"ש ועיין סי' תקנ"ד ס"ק א'.


(ה) אחד:    ומהרי"ל כתב להדליק עוד נר אחד שאם יכבה נר החזן ידליק ממנו. משמע שהקהל לא יאמרו איכה וקינות רק ישמעו מהש"ץ. מ"א. וט"ז כתב דכל הקהל צריכים לומר הקינות דמה יועיל אמירות החזן לחוד ע"כ נראה דבכל שכונה יהיה נר אחד שע"י הדוחק יוכלו לומר קינות לאורו ע"ש. ובאר היטב כ' דמ"ש כ"א נר אחד היינו דוקא בכניסת הלילה אבל בשעת קריאת איכה וקינות יכולין להדליק כל אחד נר ע"ש: מהרי"ל היה נותן ריוח בין כל פסוק ופסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט. ופסוק אחרון שבכל איכה אומר בקול רם. וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום. של"ה.


משנה ברורה

(י) יושבים וכו' – דומיא דאבֵל שיושב על גבי קרקע כל שבעה, ומכל מקום אינו חמור כל כך כמו החמישה עינויים, ולכך לא בעי כל היום.


(יא) לארץ – היינו אחר שענו "ברוך ד' המבורך" וכו', דזה צריך להיות בעמידה.

ועיין באחרונים, דמותר להניח תחתיו שק או כר קטן. וגם יוכל לישב על ספסל נמוך למי שקשה לו לישב על הארץ.


(יב) מיד אחר שיצאו מבית הכנסת וכו' – רוצה לומר, דהולכין אחר כך לבית הקברות, כמו שכתבו בסוף הסימן, ועם שיעור זה – יימשך עד חצות, דאז רשאי לישב על הספסל.


(יג) ומאריכין עם הקינות וכו' – כדי שלא יבואו לעשות מלאכה בעת ההוא.


(יד) אין מדליקין וכו' – משום דכתיב: "במחשכים הושיבני" וגו'.


(טו) כי אם נר אחד – ולפי מנהגנו, שכל הקהל אומרים "איכה" בלחש עם החזן וגם קינות, יש להדליק נר אחד בכל שכונה, שעל ידי הדחק יוכלו לומר קינות לאורו.

ואין מדליקין נר תפילה בבית הכנסת בתשעה באב שחרית. ולמנחה מדליקין.
ולברית מילה מדליקין נרות בשעה שמביאין התינוק למול.

ביאור הלכה

▲ חזור לראש