שולחן ערוך אורח חיים תקנט א
שולחן ערוך אורח חיים · תקנט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם חל תשעה באב במוצאי שבת, אאין אומרים "צדקתך" במנחה בשבת.
- הגה: ומבדילין בלילה בתפילה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות ט' באב). ואם שכח מלהבדיל, עיין לעיל סי' רצ"ד סעיף ג'.
- ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים, בוכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני). ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי"ל). וכשמגיע החזן לפסוק "השיבנו", אומרים אותו הקהל בקול רם, ואחר כך מסיים החזן, וחוזר הקהל ואומרים "השיבנו" בקול רם, גוכן החזן (הגהות מיימוני).
מפרשים
(א) א"א צדקתך. - וכ"ש צידוק הדין אם אירע מת בט"ב וכ"כ רמ"א בססי' זה ורש"ל בתשובה סי' ל"ב כתב שי"ל צ"ה וכן מצאתי במנהגים ישנים אף ע"פ שהמנהג כך בכ"מ שא"א תחנון א"א צ"ה מ"מ נראה דבט"ב שאני דלא גרע משאר קינות ומאורעות וכ"מ בשם רש"י שהתיר לומר צ"ה קודם חצות כמו קינות ועוד כתב בספר אגודה בשם רוקח שי"ל אפילו תחנון בט"ב משום דבטלה מגלת תענית א"כ יש להקל ואין להחמיר כשאר מועדות עכ"ל רש"ל:
ויפסיק בין כל פסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט ופסוק האחרון שבכל איכה אומר בקול רם [מהרי"ל] ומברכין לפני איכה על מקרא מגילה (מנהגים) ועמ"ש בסי' ת"ץ וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום [של"ה]:
(א) אין אומרין וכו' – מידי דהוי אראש חודש שחל להיות באחד בשבת, שאין אומרים "צדקתך... וצדתקך... צדקתך" בשבת, דתשעה באב נמי איקרי מועד.
(ב) וכן עושים וכו' – ויפסיק בין כל פסוק מעט, ובין כל איכה יותר מעט. ופסוק האחרון שבכל איכה אומר בקול רם.
- ולעניין ברכה לפניה, עיין לעיל בסימן ת"צ סוף סעיף ט' בהג"ה ובמ"ב שם. וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום.
(ג) וכן החזן – ואחר כך חוזר החזן ומתחיל: "זכור ד' מה היה לנו אוי, הביטה וראה את חרפתנו, אוי מה היה לנו". וכן חולק כל הפסוקים, אמצעיתן ב"אוי", וסופן ב"אוי מה היה לנו" [דרכי משה].