שולחן ערוך אורח חיים קלה א
שולחן ערוך אורח חיים · קלה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא.
- הגה: ואם היו ב' חתנים בבית כנסת והם ישראלים מותר להוסיף לקרות ד', דלדידהו הוי כיום טוב שמותר להוסיף (מרדכי פרק הקורא עומד הגהות מיימוני פרק יב' מהלכות תפילה), ונראה דהוא הדין לשני בעלי ברית דיום טוב שלהם הוא, כדלקמן סימן תקנ"ט (ודין שבת ויום טוב עיין לקמן ריש סימן רפ"ב לענין הוספה).
מפרשים
ואין מוסיפין. הטעם משום ביטול מלאכה כדאית' בגמר' פ' הקורא המגילה זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון ת"צ וט"ב קורין ג' פי' רש"י במה שמאחרין בבית הכנסת יש ביטול מלאכה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וח"ה קורין ד'. פירש"י שבר"ח אין הנשים עושין מלאכה ומה"ט אין מפטירין (בפירש"י):
ואם היו ב' חתנים כו'. במרדכי פ' הקורא כ"כ בשם ריצב"א וז"ל נראה בעיני דהוה כמו מועד כדאמרי' בכתובות בפרק קמא דמדמ' חתן למועד וימי מועד שלו חשיב רגל כי היכי דאמרי' אעפ"י שאמרו אין אבלות במועד אבל דברים שבצינע' נוהג הכי נמי בחתן דאין נוהג בו אבילות עכ"ל משמע מזה דכל ימי המשתה הוא שוה ליום חופתו דהא בכולהו לא נהיג אבילות כדאיתא בפ"ק דכתובות ועמ"ש בסי' קל"א ס"ד ותימה לי היאך מדמה ריצב"א מועד דיחיד דהיינו החתן למועד דכל ישראל ואדרבה מוכח איפכ' דהא הטעם דאין מוסיפין הוא משום ביטול מלאכת העם כמ"ש בסמוך ובזה מה יועיל מועד של החתן כיון דלכל הקהל יש ביטול מלאכ' ולהם אין מועד דהא ריצב"א גופיה כ' שם דאם אין שם אלא חתן א' דאין קורין ד' כיון דלא הוה מועד אלא לחתנים גופייהו ולא לאחרים ה"נ לטעם דביטול מלאכה יש היזק לעם ותו דא"כ מפטיר נמי יקרא כיון דלדידיה הוה י"ט אלא ודאי דלא אזלי' בתר דידיה וע"כ אין החתן קורא הפטר' ורמ"א דימה לזה עוד בעלי ברית כו' וכתוב בלבוש דאין נוהגין כן ונ"ל דשפיר עבדי דלא נהיגי כן:
אי' ברי"ף פ"ד דמגיל' ירושלמי משה תיקן לישראל שיהיו קורין ג' בב"ה ובמנחה עכ"ל וצ"ע דאי' במרובה שהלכו ישראל ג' ימים בלא תורה בימי משה עמדו הנביאי' שביניהם ותקנו שיהיו קורין בב' וה' ובשבת ועזר' תיקן במנחה והתוס' רפ"ב דברכות כתבו גם כן שעזר' תיקן קריאת התורה והקשה הב"ח עליהם בסי' תרפ"ה מההי' דמרובה וכו' ואפשר לומר דהתוס' לא נחתו לדקדק בזה ועיקר קושיתם כיון דתקנת נביאי' הי' א"כ ל"ש לומר דקרא והיו אתא להורות על כך והא דכ' הרי"ף שעזר' תיקן בב' וה' היינו מנין הקרואי' כדאי' בגמ' וא"כ משה תיקן מנין הקרואים בשבת וי"ט ור"ח וח"ה וכ"מ ברמב"ם פי"ב מתפל' ובסמ"ק סי' קמ"ט:
(א) ואין מוסיפין: משום ביטול מלאכ' לעם:
(ב) מותר להוסיף: ואין נוהגין כן [לבוש ובכ"ה]:
(ג) לשני בעלי ברית: ובתקון יששכר דדוק' בחתן ס"ל הכי ומ"מ אין לנהוג כן (כ"ה):
(א) ובחמישי: עיין מ"א שתמה על הרי"ף שכתב בשם הירושלמי שמשה תיקן לישראל שיהיו קורין בב' וה' וכו' ע"ש. וגירסא מוטעת נזדמנה לו להמ"א ועיין בהרי"ף שלפנינו ועיין מהר"י הלוי סי' כ"ט.
(ב) שלשה: ואם בטלו ביום ב' הקריאה ע"י אונס יכול לקרות ביום ג' שלא ילכו ג' ימים בלא תורה משא"כ ביום ה' עטרת זקנים ע"ש.
(ג) כי"ט: ואין נוהגין כן אחרונים.
כתב הרמב"ם פי"ב מהלכות תפלה (פי"ב מהל' תפילה וברכת כהנים) משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה ועזרא תיקן שיהו קורין גם במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים [כי בזמן מרע"ה לא היתה התקנה דוקא שיהו קורין ג' ושיקראו עשרה פסוקים דוקא ואתא הוא ותיקן דבר זה] ובירושלמי איתא משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות ויו"ט ובראש חודש ובחוש"מ ומביאו הרי"ף פרק הקורא עומד וכן הוא ברמב"ם פי"ג הלכה ח' (פי"ג מהל' תפילה ה"ח):
(א) בשני ובחמישי - בשחרית ואף דבדיעבד כל היום זמנה מכל מקום לכתחלה מצוה להקדים:
(ב) ואין מוסיפין עליהם - משום בטול מלאכה לעם וגם אין מפטירין מטעם זה:
(ג) מותר להוסיף - כדי שיוכלו שניהם לעלות לתורה ולדינא כתבו האחרונים דאין נוהגין כן וכ"ש דלענין בעלי ברית בודאי אין לנהוג כן: