1. פירשנו שהביטויים "דור ודור", "משפחה ומשפחה", "מדינה ומדינה", "עיר ועיר" מציינים פילוג והבדל; כך פירשו חז"ל בתלמוד בבלי (מגילה ב:) לגבי " מדינה ומדינה " ו" עיר ועיר ", שהם מבדילים בין מדינה למדינה ובין עיר לעיר; וכן פירש ב'תורה תמימה'. גם בתלמוד ירושלמי (מגילה פרק א, סוף הלכה א) פירשו שהביטויים באים להבדיל - להבדיל בין משפחה למדינה ובין מדינה לעיר.

2. אך יש שפירשו שהביטויים הללו מציינים דווקא כלליות: כך פירשו חז"ל בהמשך הסוגיה (מגילה ג.) לגבי הביטוי " משפחה ומשפחה ", שהוא בא ללמד שגם משפחות הכהנים והלויים עוזבים את עבודתם במקדש ובאים למקרא מגילה; וכן פירשו את הביטויים הללו ב'דעת מקרא', שהם באים להדגיש שכל בני ישראל, בכל תקופה ובכל מקום שהם, חוגגים את חג הפורים.

• אך לענ"ד, אילו הכוונה היתה להכליל, היה מספיק לכתוב פעם אחת "בכל דור, מדינה, משפחה ועיר".

פסוקים נוספים שבהם מופיעים ביטויים דומים:

• שמות ב יב : ""ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול " "
• שמות י ח : ""ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את ידוד אלהיכם מי ומי ההלכים " "
• שמות כו יג : ""והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו " "
• שמות לב טו : ""ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים " " (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• דברים כה יג : ""לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה ", "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה " "; הביטויים "אבן ואבן", "איפה ואיפה" מופיעים גם בפסוקים נוספים (בספר משלי), והם מציינים תמיד הבדל בין אבן לאבן ובין איפה לאיפה.
• דברים לב ז : ""זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר ; שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך " "; הביטוי " דור ודור " מופיע בפסוקים רבים נוספים, וע"פ מלבי"ם הוא מציין תמיד את ההבדלים בין הדורות, בניגוד לביטוי " עולם " המציין את הזמן המתמשך באופן רציף ואחיד.
• יהושע ח כ : ""ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף " "  (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• שופטים יח ד : ""ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן " " (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• שמואל ב יב ח : ""ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה " " (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• שמואל ב יז טו : ""ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני "" (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• שמואל ב כא כ : ""ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה " "
• שמואל ב כד ג : ""ויאמר יואב אל המלך ויוסף ידוד אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה " "
• מלכים א ב לו : ""וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה " "  (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• מלכים א י יט : ""שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות " "
• מלכים ב י טו : ""וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה " "
• ישעיהו סה ו : ""הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם " "
• ירמיהו מח ח : ""ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר ידוד " " כאן מתאימה יותר המשמעות השניה - השודד יבוא אל כל הערים בלי יוצאת מן הכלל - לא תימלט.
• יחזקאל מ לד : ""ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו "" (ופסוקים נוספים עם הביטוי).
• זכריה ד ב : ""ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה " "
• תהלים מא יד : ""ברוך ידוד אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן " "  (ופסוקים נוספים עם הביטוי)
• אסתר ב יא : ""ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה " "  - כאן מתאימה המשמעות השניה - מרדכי דאג לאסתר בכל הימים ללא יוצא מן הכלל.
• אסתר ב יב : ""ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים " "
• אסתר ג ד : ""ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי " "
• אסתר ג יד : ""פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה " "
• אסתר ד ג : ""ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים " "
• אסתר ח יא : ""אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז " "
• אסתר ח יג : ""פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם " "
• אסתר ח יז : ""ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם " "
• אסתר ט כא : ""לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה " "
• אסתר ט כז : ""קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה " "
• דניאל י יט : ""ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני " "
• עזרא י יד : ""יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו עד לדבר הזה " "
• נחמיה יג כד : ""ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם " "

יום ולילה כזמן לקיום מצוות

חזרה על פעולות הופכת אותן לדת

האם זה מוכיח שמגילת אסתר נכתבה ברוח הקודש?

• ביאור:עבר = נע
• בבלי מגילה ב ב
• בבלי מגילה ז א
• בבלי מגילה יח
• בבלי מגילה כ א
• ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה א
• ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה ג
• ביאור:אסתר ט כח
• טור אורח חיים תרפז
• מדרש משלי (בובר) ט א