תוספתא (לקריאה נוחה)/מגילה/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< תוספתא (לקריאה נוחה)‏ | מגילה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגילה פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< תוספתא (לקריאה נוחה), מסכת מגילה, פרק א >>

מהדורות של תוספתא (לקריאה נוחה) מגילה א: לקריאה נוחה מהדורת צוקרמנדל מהדורת וילנא


חלק 1[עריכה]

(א) כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר חמשה עשר בחודש אדר.

רבי יהושע בן קרחה אומר: מימות אחשורוש.
אמר רבי יוסי בר יהודה: היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה [מימות יהשוע בן נון]?
אלא: "משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר" (אסתר ט, כח);
הסמוכין לכרך והנראין http://www.safa-ivrit.org/exp-abc/samech/%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9A+%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94 עמו – הרי הן כיוצא בו.


לעיון נוסף במאמר זה - ראה כאן

חלק 2[עריכה]

היוצאין בשיירא והמפרשין בספינה קורין עמהן בארבעה עשר.

חל להיות ערב שבת: כרכין המוקפין חומה מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום.

אמר רבי יוסי: אומר אני, שלא יקדמו בני כרכין לבני עיירות. אלא – קורין עמהן בארבע עשר.

חל להיות בשבת: כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בערב שבת ומוקפין חומה לאחר שבת.

אמר רבי: אומר אני, הואיל ונדחו עיירות גדולות ממקומן – יידחו ליום הכניסה.

אמר רבי יהודה: אימתי? מקום שנכנסין בשיני ובחמישי.

אבל, מקום שאין נכנסין בשיני ובחמישי, הואיל ומתכנסין בה – לא יתכנסו אלא בזמנה.

חלק 3[עריכה]

קריית מגילה ותרומת שקלים – מקדימין ולא מאחרין.
ספק מעילה, זמן עצי כהנים, תשעה באב, חגיגה והקהל – מאחרין ולא מקדימין.

אף-על-פי שאמרו "מקדימין ולא מאחרין",
קורין את המגילה, גובין ומחלקין בו־ביום,
לפי, שאין עיניהם של עניים נשואות, אלא — ליום מקרא.
שנאמר: "והימים האלה נזכרים ונעשים וגו׳" (אסתר ט כח),
ומקיימין את השמחה – בזמנה.

חלק 4[עריכה]

מגבית פורים – לפורים. מגבית העיר – לאותה העיר. אין מדקדקין במגבית פורים. אבל, לוקחין את העגלים, שוחטין ואוכלין והמותר – אל ייפול לכיס של צדקה.

רבי אלעזר אומר: מגבית פורים – אל יעשה מהן עני רצועה לסנדלו.
רבי מאיר אומר: הלווה מעות לחבירו ליקח בהן פירות ולקח בהם כלים; כלים ולקח בהן פירות – אסור, מפני שגונב דעת המלווה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר, משום רבי מאיר: הלווה מעות לחבירו ליקח בהן חלוק – לא ייקח בהם טלית; טלית – לא ייקח בהן חלוק, מפני שגונב דעת המלווה.

חלק 5[עריכה]

קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה – קורין אותה באדר השני.

רבי אלעזר ברבי יוסי אומר, משום רבי זכריה בן הקצב: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצוות הנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון; חוץ מהסְפּד ותענית, שנוהגין בזה ובזה.
שטרות של זה ושל זה כותבין אדר ואדר שיני נכתב תינין.
רבי יהודה אומר: אדר שיני נכתב תיו.

יחידת "אין בין – אלא "[עריכה]

  • אין בין יום טוב לשבת, אלא – אוכל נפש בלבד.
רבי יהודה אומר: מכשירי אוכל נפש.
נחוניא בן הקנה אומר: יום הכיפורים – הרי הוא כשבת לתשלומין.
  • אין בין שלש תעניות לשבע אחרונות,
אלא – תרועה ונעילת חנויות.
  • אין בין המודר סתם הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל
אלא דריסת הרגל וכלים שעושין בהן אוכל נפש.
  • אין בין נזיר סתם לנזיר שלושים
אלא שנזיר סתם מגלח ליום שלושים ואחד. אם גילח ביום שלושים – יצא.
וזה וזה — מצוותו לגלח יום שלושים ואחד.
  • אין בין דם המת לדם תבוסה, אלא –
שדם המת נזיר מגלח עליו וחייבין עליו על ביאת מקדש
ודם תבוסה אין נזיר מגלח עליו ואין חייבין עליו על ביאת מקדש.
  • אין בין אבר מן המת לאבר מן החי, אלא –
שאבר מן המת בשר הפורש ממנו טמא
ואבר מן החי בשר הפורש ממנו טהור.
  • אין בין המת לכזית מן המת, אלא –
שכזית מן המת פתחו כטפח
והמת פתחו בארבעה טפחים.
  • אין בין כזית מן המת לעצם כשעורה, אלא –
טומאת אוהל בלבד.
  • אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלוש, אלא – קרבן.
אין בין זב לזבה, אלא –
שהזב טעון ביאת מים חיים,
וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים.
  • אין בין זב לנידה, אלא – קרבן.
אין בין נידה ליולדת, אלא – הבאת קרבן.
אין בין נידה לשומרת יום כנגד יום, אלא – ספירת שבע.
  • אין בין בית מוסגר לבית מוחלט, אלא –
שבית מוסגר מטמא מתוכו,
ומוחלט מתוכו ומאחריו.
וזה וזה — מטמאין בביאה.

אבנים שיש בהן נגע מטמאות מאחוריהן.

  • אין בין נדרים לנדבות, אלא –
שהמְקדֵש נדרים לבדק־הבית ואבדו – חייב באחריותן;
ונדבות – אין משלמין, אלא טובת הנאה בלבד.
  • אין בין במת יחיד לבמת ציבור, אלא –
כל הנידר ונידב – קרֵב בבמת ציבור.
שילׂה – בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה,
וירושלים – בית של אבנים מלמטה ותקרה מלמעלה.
  • אין בין כהן משיח משמש לכהן משיח שעבר, אלא –
פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
אין בין כהן משיח משמש למרובה בגדים משמש, אלא – פר הבא על כל המצוות.
אין בין מרובה בגדים משמש למרובה בגדים שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
אין בין כהן משיח שעבר למרובה בגדים שעבר, אלא פר הבא על כל המצוות.
אין בין כהן משיח המשמש למרובה בגדים שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
אין בין מרובה בגדים משמש לכהן משיח שעבר, אלא פר הבא על כל המצוות.