ביאור:אסתר ט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ט יט: "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים [הַפְּרָזִים] הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט יט.


היהודים הפרוזים חגגו את פורים לפני מרדכי ואסתר[עריכה]

בימינו חג פורים כולל שני ימים - הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון חוגגות ב-15 באדר, ושאר המקומות חוגגים ב-14 באדר.

אולם במגילת אסתר מסופר על שלב מוקדם יותר:

אסתר ט יט: " "על כן היהודים הפרוזים, הישבים בערי הפרזות, עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו" "

פסוק זה נכתב עוד לפני שנאמר שמרדכי ואסתר קבעו את החג לדורות; מייד לאחר נס פורים החליטוהיהודים הפרוזים (כלומרהיהודים היושבים בערי הפרזות , היהודים הגרים בערים ללא חומה) לחגוג את חג פורים ב-14 באדר; הם עשו זאת מיוזמתם, ללא התערבות של מרדכי ואסתר (לפירושים נוספים ראו  שלבים בקביעת חג הפורים ).

מדוע דווקא היהודים הפרוזים קבעו חג לפני שאר עם ישראל?

1. ייתכן שסכנת ההשמדה היתה גדולה יותר ליהודים שישבו בערי פרזות, ללא חומה שתגן עליהם, ולכן דווקא הם החליטו לקבוע חג לדורות: " "וכשציוה אחשוורוש להשמיד להרוג ולאבד, היו הפרזים והעיירות שאין להן חומה סביב בספק וסכנה גדולה... יותר מן המוקפין... לפי שהיה הנס גדול בפרזים והיה עליהם הסכנה יותר" " (חידושי רמב"ן על מגילה ב.) .

  • אולם, על-פי המתואר במגילה, באותו זמן היהודים היו מפוזרים בכל מדינות המלך אחשורוש מהודו ועד כוש (ראו למשל אסתר ד ג: " "ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים" " ) , ומן הסתם, בגלות לא היו ערים מוקפות חומה ליהודים בלבד, אלא ודאי רוב הערים המוקפות חומה היו מעורבות, ואם כך, הסכנה ליהודים בערים אלו הייתה דווקא גדולה יותר: " "מעתה, ישראל היושבים בעיירות המוקפות שבחוצה לארץ שלא היו יכולין לבטוח בחוזק החומה, שהרי אויביהם היו בתוכם עמהם - למה לא עשו מעצמם יום משתה ושמחה כמו שעשו הפרזים?" "   (הר"ן על הרי"ף למגילה ב.) .
  • אך ייתכן, שבערים המוקפות חומה היתה נוכחות חזקה יותר של השרים ופקידי הממשל הפרסי, שקיבלו הוראה להגן על היהודים (אסתר ט ג ועוד), ולכן הסכנה ליהודים שם אכן היתה קטנה יותר.
  • ועוד: לפי פירוש זה, הפסוק בא לספר לנו על האופן שבו
התחילו
היהודים הפרוזים לחגוג את חג הפורים, ולכן היה ראוי לנסח אותו אחרת, למשל "ויעשו היהודים הפרוזים את יום ארבעה עשר... עד היום הזה"
  • אך ייתכן שהמגילה נכתבה בתקופות שונות - פסוק יט נכתב בתקופה שרק היהודים הפרוזים חגגו את חג הפורים, כדי להסביר מדוע הם עושים זאת; ופסוקים 20 והלאה נכתבו מאוחר יותר

2. וייתכן שבערים המוקפות חומה, שבהן הצפיפות גדולה יותר, ולכל יהודי ישנם שכנים גויים שגרים לידו, חששו היהודים לחגוג את ניצחונם בגלוי, ולכן לא חגגו עד שמרדכי ואסתר חייבו אותם.

3. וייתכן שהפסוק הוא מקוצר, ולמעשה גם היהודים בערים המוקפות חומה קבעו לעצמם חג באופן ספונטני ב-15 באדר, וזה לא נכתב כי אפשר להבין את זה מתוך ההקשר, כמו שהסיקו בתלמוד בבלי, מגילה ב:, לגבי החג שאנו חוגגים היום.  (נראה שכך פירש הר"ן על הרי"ף שם, וכנראה גם רוני גולדברג בדף קשר 694 : " "לפי הסברנו, המציאות והמנהג בקרב העם היו לחגוג יומיים" ") .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-02-21.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:היהודים הפרוזים חגגו את פורים לפני מרדכי ואסתר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-09-19