ביאור:אסתר ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ט א: "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט א.


בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם[עריכה]

שִׂבְּרוּ ?
מה המילה הזו? מה הניקוד הנכון?
אנו מבינים שאויבי היהודים ושונאיהם רצו, או חשבו, או חשבו לשׁבור ולשלוט ביהודים.
הפקודה היתה להרוג ולהשמיד - כך שהם כבר התחילו לשׁבור חומות ובתים.
או
ככתוב "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם" (בראשית מב ג) לשבור במשמעות: לקנות, לרכוש בר, תבואה. אין ספק שהם לא באו לשבור ולגנוב.

אולם הניקוד של המילה נבחר להיות "שִׂבְּרוּ", ב"שׂ" ולא ב"שׁ" ככתוב "שִׂבְרוֹ, עַל יְהוָה אֱלֹהָיו" (תהלים קמו ה), במשמעות קיוו, סברו, רצו לשלוט, אבל לא הצליחו, ככתוב בהמשך המשפט.

לִשְׁלוֹט?
הרי לא מדובר על "שליטה" אלא על השמדה וחיסול. "בשליטה" היהודים היו נשארים בחיים. אולי כהתחלה להרג צריך קודם לשלוט, ואחר כך יתחיל ההרג המסודר, אולם "וְנַהֲפוֹךְ הוּא", הפושעים אפילו לא הגיעו לשליטה.