ביאור:אסתר ט לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ט לב: "וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט לב.


וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם[עריכה]

"וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר" - מאז ומתמיד היהודים כיבדו את הספר. דבר כתוב מקובל על היהודים כאמת ללא היסוס. כמובן קריאה במחשב זה לא באמת ספר.

וכך סוכמה מגילת אסתר: "וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם"
כמובן היו ויכוחים, והרבה אנשים לא הבינו שהסיפור הזה הוא לא היתולי, אבל בסוף חכמי עמנו ראו את חשיבות הסיפור והוא באמת קיים.