ביאור:אסתר ט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ט כה: "וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כה.


משפט גרוע ?[עריכה]

צריך לזכור שבמקור לא היה ניקוד, והניקוד הוסף על ידי "בעלי המסורה" במאה השישית.

  • וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר - מי אמר(ה): אסתר, המלך, המן?
  • אָמַר עִם הַסֵּפֶר - האם היה צריך לכתוב: וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עִם הַסֵּפֶר אָמַר הַמֶּלֶךְ ..., או למחוק את "עִם הַסֵּפֶר" בכלל.
  • הַסֵּפֶר - האם זה "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב" אשר "וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים"?
  • יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים - מי ישובו ממחשבתם הרעה? המלך? המן? האם הכוונה: ישיב המלך את מחשבתו הרעה? או ישיב המלך את פשעו של המן על ראשו של המן?
  • אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ - לפחות כאן ברור שהכוונה להמן, הן את המלך לא תלו.

ללא תיקונים ועיוותים המשפט הזה בהחלט לא ברור ולא מדויק.

למה?[עריכה]

או שכותב הקטע הזה לא היה הכותב המקורי והוא עצמו לא הבין את הסיפור, או שיש כאן תיקונים ושינויים ומילים חסרות שנעשו על ידי מספר עורכים, ונשארנו עם משהו חסר פשר.

כדאי לזכור גם שפס' כה מופיע קצת אחרי פס' יח, יט, כב. בכולם חוזרת המילה "משתה". שמא קיים כותב המגילה את המלצתו?

מה נכתב?[עריכה]

לנו ידוע -
"וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ, לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי, וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ, אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים" (ביאור:אסתר ט ג)
אסתר בקשה "יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים, מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים" (ביאור:אסתר ט ה)
המלך אמר "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ, ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)" (ביאור:אסתר ט ז)
ונשאר לנו רק לחפש שברי מילים כדי להתאים את הסיפור למשפט השבור הזה בהנחה שהמשפט לא מוסיף לנו ידע חדש.


הצעת ביאור אפשרית[עריכה]

"ובבואה לפני המלך" -- בבוא הגזירה [או: בבוא מחשבתו של המן] לפני המלך לעיון מחדש.

"אמר עם הספר" -- אמר המלך בכתב, "עם הספר", והספר הוא פתשגן הכתב של האגרות השניות.

"ישוב מחשבתו הרעה... על ראשו" -- מחשבתו של המן: מזימתו התהפכה ושבה על ראשו הוא, "ותלו אותו ואת בניו על העץ". "ישוב..." הוא תוכן מאמר המלך אשר "אמר עם הספר".

נראה שהפסוק לא כ"כ סתום כפי שהוא נראה בעיני קודמיי.