ביאור:אסתר ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ט ז: "וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת דַּלְפוֹן וְאֵת אַסְפָּתָא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט ז.


בני המן[עריכה]

פַּרְשַׁנְדָּתָא
דַּלְפוֹן
אַסְפָּתָא
פּוֹרָתָא
אֲדַלְיָא
אֲרִידָתָא
פַּרְמַשְׁתָּא
אֲרִיסַי
אֲרִידַי
וַיְזָתָא

כולם בנים.
מה להמן לא היו בנות? לבטח שכן, אבל הן לא הומתו.
כולם מאם אחת? במידה והמן היה בגיל סביר, וזרש הולידה רק בנים, עדיין ויזתא לא היה יכול להיות בוגר מדי. אולם במקרה של המן גם ילדיו הצעירים הומתו.


לבטח יש רמז או סתר בקבוצת השמות הללו.