קטגוריה:אסתר ט יט

<< | ספר אסתר • פרק ט' • פסוק י"ט | >>

על כן היהודים הפרוזים הפרזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו.

המהדורה המנוקדת:

עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

המהדורה המוטעמת:

עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁלֹ֥חַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֵּ֞ן כֵּ֞ן - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm הַיְּהוּדִ֣ים הַ - מילית, ה' הידיעה
יְּהוּדִ֣ים - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3064
מורפ': HTd/Ngmpa הפרוזים ה - מילית, ה' הידיעה
פרוזים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/6521
מורפ': HTd/Ncmpa הַפְּרָזִ֗ים הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּרָזִ֗ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/6521
מורפ': HTd/Ncmpa הַיֹּשְׁבִים֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
יֹּשְׁבִים֮ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3427
מורפ': HTd/Vqrmpa בְּעָרֵ֣י בְּ - מילת יחס
עָרֵ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: b/5892 b
מורפ': HR/Ncfpc הַפְּרָזוֹת֒ הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּרָזוֹת֒ - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/6519
מורפ': HTd/Ncfpa עֹשִׂ֗ים עֹשִׂ֗ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqrmpa אֵ֠ת אֵ֠ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo י֣וֹם י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsc אַרְבָּעָ֤ה אַרְבָּעָ֤ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 702
מורפ': HAcmsa עָשָׂר֙ עָשָׂר֙ - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcmsa לְחֹ֣דֶשׁ לְ - מילת יחס
חֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/2320
מורפ': HR/Ncmsc אֲדָ֔ר אֲדָ֔ר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 143
מורפ': HNp שִׂמְחָ֥ה שִׂמְחָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8057
מורפ': HNcfsa וּמִשְׁתֶּ֖ה וּ - ו' החיבור
מִשְׁתֶּ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/4960
מורפ': HC/Ncmsa וְי֣וֹם וְ - ו' החיבור
י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/3117
מורפ': HC/Ncmsa ט֑וֹב ט֑וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2896 a
מורפ': HAamsa וּמִשְׁל֥וֹחַ וּ - ו' החיבור
מִשְׁל֥וֹחַ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/4916 b
מורפ': HC/Ncmsc מָנ֖וֹת מָנ֖וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 4490
מורפ': HNcfpa אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa לְרֵעֵֽהוּ לְ - מילת יחס
רֵעֵֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/7453
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

עַל־כֵּ֞ן גרשיים (שליש, דרגא 4)

הַיְּהוּדִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) (הפרוזים) הַפְּרָזִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)

הַיֹּשְׁבִים֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

בְּעָרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַפְּרָזוֹת֒ סגול (מלך, דרגא 2)

עֹשִׂ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)

אֵ֠ת תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

י֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) אַרְבָּעָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) עָשָׂר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְחֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֲדָ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

שִׂמְחָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וּמִשְׁתֶּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וְי֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) ט֑וֹב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמִשְׁל֥וֹחַ מרכא (משרת, דרגא 5) מָנ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)

אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) לְרֵעֵֽהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים, הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת בערים שאינן מוקפות חומה (וזאת בהתאם למה שאירע ליהודים שחיו מחוץ לשושן), עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום שני (כל הפרק)

מטול הכנת יהודאי דהוו בכופרניא דיתבין בקירויא דקירתתא עבדין ית יומא דארבעת עשר לירחא דאדר חדוותא ומשקיא ויומא טבא ומשלחין מאני גבר לחבריה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הפרוזים" - שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר ומוקפין חומה בט"ו כשושן והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושוע בן נו"ן כך דרשו ולמדו רבותינו "ומשלח" - שם דבר כמו משמר משמע לפיכך השי"ן נקודה רפי

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הַפְּרָזִים – שֶׁאֵינָם יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי חוֹמָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמֻקָּפִין חוֹמָה בְּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּשׁוּשַׁן. וְהֶקֵּף זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן; כַּךְ דָּרְשׁוּ וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (מגילה ב' ע"ב).
וּמִשְׁלֹחַ – שֵׁם דָּבָר; "וּמִשְׁלֹחַ" כְּמוֹ "מִשְׁמָר" (נחמיה יב,כד), "מִשְׁמָע" (ישעיהו יא,ג). לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן נְקוּדָה רָפִי.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות:

בפסוק הזה נראה שרק הפרזים קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה ולא המוקפים ולמה,

ולמה תחילה לא קבלו עליהם רק יום י"ד ומרדכי שלח שיעשו י"ד וט"ו.

הם קבלו עליהם יו"ט ומרדכי לא גזר שיעשו יו"ט :

על כן היהודים הפרזים, מבואר כי בשנה הראשונה לא קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה רק הפרזים, לא המוקפים, והטעם בזה כי הספרים החתומים שנשלחו מאת המן להשמיד את היהודים לא נתפרסמו כי השרים העלימו אותם כנ"ל, ולא נודע לאיש כלל כי היה רשות גם לאויבי היהודים להרוג בהיהודים, וחשבו היהודים אחת משתי אלה, או שהקול הראשון שנשמע שנתן דת להשמיד היהודים היה שקר לגמרי, ולא יצאו כלל מן המלך רק מהמן, או שהיה אמת רק שהמלך השיב את הדת הראשון ובטלו לגמרי ונתן דת אחר, עכ"פ לא היה נס מיוחד ביום י"ד אדר, אחר שמצד פקודת המלך ישלטו המה בשונאיהם, וגם לא היו בהסכנה מצד שהעמים בעצמם יפרצו בם פרץ, אמר שבערים המוקפים עמדו חיל המלך לעזרתם ועל כן לא עשו אותם לימי משתה, רק היהודים הפרזים שהם היו בסכנה מצד שפרצו אויביהם להילחם בם וחיל המלך לא היה שם והיו בסכנה, על כן רק הפרזים קבלו אותם לימי משתה ושמחה, וע כן קבלו עליהם לעשותם גם יו"ט, כי באמת כלל ישראל אסור להם לקבל עליהם ימים טובים חדשים ולאסרם בעשיית מלאכה שעוברים על בל תוסיף, אבל אחר שרק הפרזים קיבלוהו נדונים כיחידים, שיכולים לקבל יו"ט על עצמם :