ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מגילה/פרק שני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק שני – הקורא[עריכה]

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה א[עריכה]

מתני’: הקורא את המגילה למפרע ב_אלא יצא. ב_בקראה על פה, ב_גקראה תרגום בכל לשון, לא יצא. אבל קורין אותה ללעוזות בלעז. והלועז ששמע אשורית ב_דיצא:

גמ’: תנן, הקורא את המגילה למפרע לא יצא. מאי טעמא ? דכתיב (אסתר ט', כ"ז) ככתבם בסדר שהם כתובים , קראה על פה לא יצא. דכתיב, ככתבם. קראה תרגום לא יצא, דכתיב ככתבם: בכל לשון לא יצא: דכתיב (אסתר ח', ט') ככתבם וכלשונם שצריך שיקרא בלשון שמבין. גבי קרית שמע תנן התם, הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה רבי יונה° אמר תני רב נחמן בר אדא רב נחמן בר אדא°. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר תני נחמן סבא נחמן סבא°, כתיב (דברים ואתחנן ו ו) והיו. כדרך הוייתן יהיו ותני, ב_האף בהלל ב_וובקריאת המגילה כן. ניחה. בקריאת המגילה דכתיב בה (אסתר ט', כ"ז) ככתבם. ברם בהלילא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] מנלן ? בגין דכתיב (תהלים קי"ג, ג') ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. אף אם הגאולה לפי הסדר , איך את שמע מינה שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר ? אמר רבי אבין רבי אבין°. עוד היא פרקי הגאולה אמורה על סדר (תהלים קי"ד, א') בצאת ישראל ממצרים, לשעבר. (תהלים קט"ו, א') לא לנו ה' לא לנו, לדורות הללו. (תהלים קט"ז, א') אהבתי כי ישמע ה' את קולי , לימות המשיח (תהלים קי"ח, כ"ז) אסרו חג בעבותים, לימות גוג ומגוג. (תהלים קי"ח, כ"ח) אלי אתה ואודך, לעתיד לבא. תנן, אבל קוראים אותה ללעוזות בלעז. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אחא רב אחא°, ורבי זעירה רבי זעירא° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, והוא שתהא כתובה בלעז. מה אנן קיימין? אם כשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז, הא תנינן קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא הרי נמצא שקורא בעל פה. אם כשהיתה כתובה בלעז ותירגמה, אפלו תירגמה אשורית אף דתנן, הלועז ששמע אשורית יצא כאן לא יצא מלבד מה שנמצא שקרא על פה, הדא היא דתני, מה בין ספרים למגילת אסתר? אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ומגילת אסתר ב_זאינה נכתבת אלא אשורית. אמר רבי שמואל בר סיסרטי רבי שמואל בר סיסרטי°, תיפתר, שהיתה כתובה גיגנטון יונית באותיות אשוריות. ויש אומרים שהיתה כתובה יונית והמשנה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שאומר שאף מגילה נכתבת יונית תני שמואל שמואל (אמורא)°, טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם ושמע רק את המתרגם יצא. אנן אמרין בכל לשון לא יצא, ואת אמר הכין? שמואל שמואל (אמורא)° כדעתיה, דשמואל שמואל (אמורא)° אמר, היתה כתובה כהילכתה, הלעוז יוצא בה בלעז ואינו כקורא על פה שהרי קראה מהכתב. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ב_חיודע אשורית ויודע לעז, אינו יוצא בלעז אלא באשורית. אינו מבין אלא בלעז, יוצא בה בלעז, יודע אשורית ויודע לעז , מהו שיוציא ידי אחרים בלעז? ייבא כהדא דתני , כל שאינו חייב בדבר, אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, וכיוון שהוא לא יוצא אינו מוציא

ירושלמי מגילה, פרק ב, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ב_טקראה סירוגין, ב_ינתנמנם, יצא. ב_יאהיה כותבה, דורשה, ומגיהה. אם כיון לבו יצא. ואם לאו לא יצא. ב_יבהיתה כתובה בסם ובסיקרא. ובקומוס

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ב_א מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ו':

2 ב_ב מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ז':

3 ב_ג מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ט':

4 ב_ד מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ח':

5 ב_ה מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף ו':

6 ב_ו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף א':


[ע"ב]

7 ב_ז מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ט':

8 ב_ח טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י':

9 ב_ט מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ה':

10 ב_י מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ב:

11 ב_יא מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ג:

12 ב_יב מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף ב':


-----------------------------------דף יט[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] ובקנקנתום, על הנייר ועל הדיפתרא, לא יצא. עד שתהא כתובה אשורית, על הספר בדיו:
גמ':תני, קראה סירוגים בהפסקות יצא, סירוסים לא לפי הסדר לא יצא, סירוגין פירושו קיטועין. סירוסים פירושו חד פרה חד פסוק אחד קרא אחד החסיר וקרא אותו אחר כך, אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°, מה פירוש סירוגים וחלוגלוגות, ומי גדול ממי לענין כיבוד מי שגדול בחכמה או מי שגדול בשנים. ומאי וטאטאתיה במטאטה השמד. כל אלה איצורכת לחברייא. אמרין, ניסוק נישאול נלך ונשאל לבית °רבי רבי יהודה הנשיא, סלקין מישאול ואמרון הלכו לשאול ואומרים שיצאת שפחה משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא אמרה להם , היכנסו לפי השנים הגיל אמרון ייעול פלן קדמא ייעול פלון קמי פלן. שרון עלין  התחילו נכנסים קטעין קטעין. אמרה להם למה אתם נכנסין סירוגין סירוגין? חד רבי הוה טעון פרחינין ונפלין מיניה. אמרה ליה שפחה של בית °רבי רבי יהודה הנשיא. רבי נתפזרו חלגלוגיך. ושמעוה דאמרה לה לחברתה אתייא מטאטא, ואייתת אלבינה והביאה מטאטא רבי מנא רבי מנא°. אמר בשם רב יודה רב יודה°, שאמר משום רבי יוסה הגלילי רבי יוסה הגלילי°. אם הפסיק בקריאת שמע כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא רבי אבא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הלכה כרבי מנא רבי מנא°, שאמר בשם רב יהודה רב יהודה°, שאמר משם °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם °רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק, אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר רב הונא אבא בר רב הונא° ורב חסדא רב חסדא° הוון יתבין אמרין, אף בתקיעות כן. כד סלקון כאשר הלכו לבית רב רב (אמורא)° שמעון לרב חונה רב הונא° דאמר בשם רב הונא רב הונא°. ב_יגאפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. עד דאנא תמן צריכה לי עוד כשהייתי בבל הסתפקתי אם הפסיק בין התקיעות יצא . וכד סלקית להכא כשעליתי לארץ ישראל. שמעית רבי יסא רבי אסי° דאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו שמען כל היום יצא. והוא ששמען על הסדר. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי. היה זה צריך לפשוטה ראשונה כגון של תקיעה שברים תקיעה, וזה צריך לפשוטה אחרונה. ב_ידתקיעה אחת מוציאה ידי שניהן? רבי אבון בר חייה רבי אבון בר חייה° בעי. הא דאמרן אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה, הכוונה לקריאת שמע וברכותיה. או היא ולא ברכותיה, הפסיק בברכות. היא וברכותיה או ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה מי מצטרפי? בקורא משערין, או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא רבי מתניה° מסתברא ב_טובקורא משערין. תנן, נתנמנם יצא . מנשה הוה יתיב קומי רבי זעירה רבי זעירא° שיקרא לפניו את המגילה ואינמנם. אמר לו רבי זעירה רבי זעירא° , ב_טזחזור לך דלא כוונית שלא יצאתה ידי חובה כיוון שהתנמנמתה שרק אם הקרא התמנם יצא אבל אם השומע התנמנם לא יצא. תנן , היה כותבה שהיה קרא מילה מילה וכותב ובלבד שקרא ממגילה אחרת שלמה, דורשה, ומגיהה. אם כיון לבו יצא. ואם לאו, לא יצא .


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד ב] הדא אמרה שפורים מותר בעשיית מלאכה שהרי הוא כותב . נאמר אולי בארבעה עשר בכרכים כגון שחל ט"ו בשבת שהכרכין קורין בי"ד, י"ד מותר בעשית מלאכה לבני כרכים. ודורשה. ב_יזובלבד שלא יפליג עצמו לעניינות אחרים שאם ידרוש בענינים אחרים הוי הפסק: ומגיהה: תני ב_יחאין מדקדקין בטעיותיה. רבי יצחק בר אבא בר מחסיה רבי יצחק בר אבא בר מחסיה° ורב חננאל רב חננאל° הוון יתיבין קומי רב רב (אמורא)°. חד אמר יהודים, וחד אמר יהודיים, ולא חזר חד מינהון. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה קרי כולה יהודים גם אפה שכתוב יהודיים, רבי חלבו רבי חלבו° ורב ירמיה רב ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° כתוב אחד אומר (אסתר ט', ל"ב) ספר, וכתוב אחר אומר (אסתר ט', כ"ט) איגרת, הא כיצד? קל היקילו בתפירתה, ב_יטשאם תפר בה שנים או שלושה תכים תפר למעלה תפר למטה ותפר באמצע שהיא כשירה:

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ב_כבן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהם:

גמ’: ניחא בן כרך שהלך לעיר שזמנו מאוחר שיך לאמר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו. בן עיר שהלך לכרך ואין זמנו מוקדם? ומה שיך לאמר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו הרי הוא עומד בט"ו? אמר רבי יודן רבי יודן°, לית כאן בן עיר שהלך לכרך, ותני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא כן. בן כרך שהלך לעיר ולא שנו בן עיר שהלך לכרך. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אוף הגרסה שלנו נכונה, שאפשר להעמיד בבן עיר שנמצא בכרך בי”ד. אם כוונתו לחזור לכרך קורא בי”ד. ואם עתיד להשתקע עמהן יקרא עימהם בט”ו ואינו קרא בי"ד. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° והוא שיצא הבן כרך לחזור למקומו ביום ט"ו קודם לשהאיר מזרח. אבל אם יצא לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° בעי, מעתה גר שמל לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר מקריאת מגילה?


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ב_יג מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב':

14 ב_יד טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד':

15 ב_טו טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ה סעיף א':

16 ב_טז טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ב:


[ע"ב]

17 ב_יז טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ג:

18 ב_יח מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ד:

19 ב_יט מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף ו':

20 ב_כ מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ה':


-----------------------------------דף כ[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד א] רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי, בן עיר שעקר דירתו לילי חמשה עשר נתחייב כאן וכאן? בן כרך שעקר דירתו בליל ארבע עשר ולא יגיע לעיר עד עלות השחר של י"ד ואין כוונתו לחזור לכרך עד אחר ט"ו נפטר מיכן ומיכן? בן עיר מהו שיוציא בן כרך ידי חובתו? ייבא כהדא דתני, כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. וכיוון שהוא כבר נפטר בי"ד אינו מוציא בן כרך מהו שיוציא את בן עיר ידי חובתו? ייבא כהדא דתני , כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן ואינו מוציא , או ייבא כהיא דאמרו רבי חלבו רבי חלבו° ורב חונה רב הונא° בשם רבי חייה רבה רבי חייא רבה° הכל יוצאין בארבעה עשר שהיא זמן קריאתה, ומוציא ? רבי יודן רבי יודן° בעי. בן עיר שנתן דעתו לעקור דירתו לילי חמשה עשר האם אף שעדין לא עקר מהעיר, כבר חיב לקרא בליל ט"ו ? לא מתניתא היא? דתנן , בן עיר שהלך לכרך קרא עימהם מתניתה כשהיה בכרך. מה צריכה ליה כשהיה בעיר רק שכוונתו לעבור לכרך. ב_כאאבל מפרשי ימים והולכי מדברות קוראין כדרכן בי"ד. אמר רבי מנא רבי מנא° אפילו בבן כרך שעתיד לחזור למקומו. קרא בים או במדבר בי”ד. מאי טעמא? אמר רבי פינחס רבי פינחס° דכתיב (אסתר ט', י"ט) על כן היהודים הפרזים. פרוז היה באותה שעה:

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה ד[עריכה]

מתני’: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? °רבי מאיר רבי מאיר אומר ב_כבכולה. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר (אסתר ב', ה') מאיש יהודי, ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר (אסתר ג', א') מאחר הדברים האלה:

גמ’: אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מאן דאמר כולה שנאמר (אסתר ט', כ"ו) על כן על כל דברי האגרת הזאת. מאן דאמר מאיש יהודי, שנאמר ומה ראו על ככה ממקום שבו מתחיל הנס. מאן דאמר מאחר הדברים האלה, שנאמר ומה הגיע אליהם שמתחילים מתחילת הגזרה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מאן דאמר כולה משום שנאמר וכל מעשה תקפו וגבורתו. מאן דאמר מאיש יהודי, ופרשת גדלת מרדכי. ומאן דאמר מאחר הדברים האלה, אשר גדלו המלך. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כתיב את כל תוקף. ודרשינן תוקף, כל תוקף, את כל תוקף . תוקף זה תוקפו של המן וקרא מאחר הדברים האלה. כל תוקף זה תוקפו של מרדכי וקרא מאיש יהודי. את כל תוקף זה תוקפו של אחשורוש וקרא את כולה. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אומר, מבלילה ההוא. ממקום שהיתה מפלתו של המן משם היתה גדולתו של מרדכי. רבי אבא רבי אבא° ורבי רמיה רבי רמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר דהוא אמר כולה. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בעירובין ובתענית ציבור נוהג הכל כ°רבי מאיר רבי מאיר בעירובין, שצריך גם עירוב וגם שיתוף. ובתענית ציבור, שכהנים נושאים כפים גם במנחה ובנעילה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אף במגילת אסתר נהגו הכל כ°רבי מאיר רבי מאיר שצריך לקרא את כולה . רבי חלבו רבי חלבו° רב מתנה רב מתנא° ויוסי בר מניישא יוסי בר מניישא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° בין כמאן דאמר כולה בין כמאן דאמר מאיש יהודי בין כמאן דאמר מאחר הדברים האלה, ובלבד שיקרא מספר שלם. רבי חלבו רבי חלבו° רב מתנה רב מתנא° ויוסי בר מניישא יוסי בר מניישא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° בשבת בשני וחמישי אם היתה התורה כתובה חומשין, ב_כגאין קוראין בה ברבים. מאי טעמא ? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] מפני ההדיוטות שלא יחשבו שזו כל התורה. עולה בירייה עולה בירייה° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מי שרגיל שיודע לקרא צריך ב_כדלקרותה בלילה ולשנותה ביום. הוינן סברין מימר לשנות משנתה ביום . אמר רבי אבא מרי בבלייה רבי אבא מרי בבלייה° לשנות קרייתה. רבי ברכיה רבי ברכיה° רבי חלבו רבי חלבו° עולא בירייה עולא בירייה° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. עתיד הקדוש ברוך הוא להיעשות ראש חולה ראש בריקוד של שימחה לצדיקים לעתיד לבא. מה טעמא? דכתיב (תהלים מ"ח, י"ד) שיתו לבכם לחילה, לחולה כתיב. והצדיקים מראין אותו באצבע ואומרים (תהלים מ"ח, ט"ו) כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות עלמות. מאי עלמות ? בעלומות בזריזות. עלמות כאילין עלמות. תירגם עקילס אתנאסירא, עולם שאין בו מות. והצדיקים מראין אותו באצבע ואומרים כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות. הוא ינהגנו בעולם הזה הוא ינהגנו לעתיד לבוא. רבי חלבו רבי חלבו° ורב חמא בר גוריא רב חמא בר גוריא° אמרו בשם רב חמא בר עוקבא רב חמא בר עוקבא° שאמר בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° כתיב (אסתר ט', כ"ח) משפחה ומשפחה. מיכן למשמרות כהונה ולויה ב_כהשיהו בטילין ובאים לשמוע מגילה. אמר רבי חלבו רבי חלבו°, מיכן לבית הוועד שיהא בטל. אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (אסתר ט', כ"ח) וזכרם לא יסוף מזרעם. מיכן על הפסוק הזה הסתמכו שקבעו לה חכמים מסכת:

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה ה[עריכה]

מתני’: הכל כשירין לקרות את המגילה ב_כוחוץ מחרש שוטה וקטן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מכשיר בקטן. אין קורין ב_כזאת המגילה ב_כחולא מולין ב_כטולא טובלין ולא מזין ב_לוכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:

גמ’: תנן, הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. אמר רב מתנה רב מתנא°, מתניתין ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הוינן סברין מימר חשבנו לאמר, מה פליגין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ורבנן? בקריאת שמע. דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות, לא. מן מה דתנינן הכל כשרים לקרא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. ואמר רב מתנה רב מתנא° ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. שמע מינא, הוא הדין בשאר כל המצות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? דכתיב (שמות בשלח טו כו) והאזנת למצותיו. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ב_כא טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ה':

22 ב_כב מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ג':

23 ב_כג מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"א סעיף ח':


[ע"ב]

24 ב_כד מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ז סעיף א':

25 ב_כה מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ז סעיף א':

26 ב_כו מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ט:

27 ב_כז מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ז סעיף א':

28 ב_כח מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ב סעיף א':

29 ב_כט מיי' פי"א מהל' פרה אדומה הלכה א', מיי' פ"א מהל' מקוואות הלכה ו':

30 ב_ל מיי' פ"ו מהל' איסורי ביאה הלכה י':


-----------------------------------דף כא[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] אמר רב חסדא רב חסדא°. אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ולאמר שמודים רבנן שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. ואף שפשיטא שאינו מוציא שהרי אינו מדבר. לית כאן חרש. שלא היה צריך להיכתב, ורק השגרת לשון כיוון שהוזכרו שוטה וקטן הוזכר אף חרש . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מסתברא דיודה רב חסדא רב חסדא° דהא דתנן בתרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא דתנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם תרומתו תרומה. ואכן אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בשם רב חסדא רב חסדא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות . אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. על כרחיך איתמר דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דלרבנן אפילו לכתחילה יצא. דתנינן חמשייתא קדמייתא דתנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל , ולא תניתא לא נשנה עמהן חרש המדבר ואנו שומע. וכי תימא משום שכל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה. ולכן חרש המדבר ואינו שומע לא נימנה עימהן לפי שבדיעבד תרומתו תרומה . והא תנינן חמשה אחרנייתא, דתנן חמשה לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי . ולא תניתה ולא נשנה אף עמהן. מכאן שלרבנן אפילו לכתחילה תורם . הוי סופך מימר, דהא דתנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ומודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שבדיעבד יצא. תנן , °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מכשיר בקטן. אמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי קטן הייתי וקריתיה לפני °רבי טרפון רבי טרפון בלוד. אמרו לו קטן הייתה ואין עידות לקטן. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא , מעשה שקריתיה קטן לפני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי באושה. אמרו לו אין זו ראייה היא שהוא מתיר. מיכן והילך נהגו הרובים נערים לקרותה בבית הכנסת. אמר בר קפרא בר קפרא°, צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים ב_לאשאף הם היו בספק של גזרת המן של להרוג להשמיד ולאבד רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ב_לבעבד כן, דהוי מכנש שהיה אוסף בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון וקרא לפניהם. תנן, אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה . אין קורין את המגילה עד שתנץ החמה דכתיב (אסתר ט', א') ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם. ולא מלין דכתיב (ויקרא תזריע יב ג) וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ולא טובלין דכתיב (במדבר חקת יט יח) והזה וטבל. מה הזייה ביום אף טבילה ביום. מניין שההזיה ביום? דכתיב (במדבר חקת יט יט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי. כל מחוייבי טבילות ב_לגטובלין כדרכן ביום, חוץ מן הנידה ויולדת שאינן טובלות אלא בלילה. נידה שעיבר זמנה, טובלת בין ביום ובין בלילה. דרשה רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° לצורייא, נידה שעיבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה. תמן אמרין אפילו עיבר זמנה אינה טובלת אלא ביום . ב_לדמפני חמותה ומפני כלתה שלא יודעות שעברה זמנה ויגידו שטבלה ביום קדם זמנה . אשה אחת משל רבותינו ראו אותה טובלת כדרכה ביום. מכאן שמותר לטבול ביום. אין מכאן ראיה, שיתכן שכבר טבלה בזמן לנדתה, וטובלת טבילה נוספת לאכול בטהרות . נידה שנאנסה וטבלה כגון שנפלה מן הגשר. אמר שמי בשם רב רב (אמורא)° ב_להטהורה לביתה, וטמאה לטהרות. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. טמאה בין לביתה בין לטהרות. ומאי טעמא? דכתיב גבי מצורע (ויקרא תזריע יג נח) וצוה הכהן וכבסו וכ”ו, וכתיב וכובס שנית וטהר. מה טבילה הראשונה לדעת, אף השנייה לדעת מניין שהראשונה לדעת? דכתיב (ויקרא תזריע יג נד) וצוה הכהן וכבסו לדעת שנעשה על פי ציווי הכהן. אמר רב נחמן רב נחמן° בשם רבי מנא רבי מנא°, נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה, ואף שיכולה לטבול גם בלילה מצוה להקדים כדי לזרז במצות. אף אם יש חשש מפני כלתה וחמותה. וכן חמיין רבנן מקדמין לעיבורה שהיו מתאספים לעיבור החדש. אף שיהיו כמה אנשים שיחשבו שהם כבר קדשו את החדש יום קדם .

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה ו[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד ב] מתני’: כל היום כשר לקריאת המגילה ב_לוולקריאת ההלל ב_לזולתקיעת שופר ב_לחולנטילת לולב ב_לטולתפלת המוספין ב_מולמוספין ב_מאלוידוי פרים ב_מבולוידוי מעשר ב_מגולוידוי יום הכיפורים ב_מדלסמיכה לשחיטה לתנופה ולהגשה לקמיצה להקטרה למליקה לקבלה להזייה ב_מהולהשקיית סוטה ב_מוולעריפת העגלה ב_מזולטהרת מצורע:

גמ’: כל היום כשר לקריאת המגילה דכתיב (אסתר ט', א') ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם. לקריאת ההלל דכתיב (תהלים קי"ח, כ"ד) זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. לתקיעת שופר דכתיב (במדבר פינחס כט א) יום תרועה יהיה לכם. לנטילת לולב דכתיב (ויקרא אמור כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון. לתפילת המוספין ולמוספין דכתיב (ויקרא צו ז לח) ביום צותו את בני ישראל וגו'. לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה לקבלה להזייה דכתיב ביום צותו את בני ישראל:

ירושלמי מגילה , פרק ב, הלכה ז[עריכה]

מתני’: כל הלילה ב_מחכשר לקצירת העומר ב_מטלהקטר חלבים ואיברים. זה הכלל, דבר שמצותו ביום כשר כל היום. ושמצותו בלילה כשר כל הלילה:

גמ’: תני , כל הלילה כשר לספירת העומר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ד°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון היא. ד°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אמר, כתיב (דברים ראה טז ט) מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות. כשמתחיל לקצור יתחיל לספור. על כרחך חייב אתה לאמר שכל הלילה כשר לקצירת העומר שאם תאמר שרק תחילת הלילה כשר, הרי אפילו אם תאמר יצא לו חוץ


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31 ב_לא מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ט סעיף א':

32 ב_לב טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ט סעיף ו':

33 ב_לג מיי' פ"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ו', מיי' פ"א מהל' מקוואות הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ז סעיף ג':

34 ב_לד מיי' פ"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ז סעיף ג':

35 ב_לה מיי' פ"א מהל' מקוואות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף מ"ח:



[ע"ב]

36 ב_לו מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ט':

37 ב_לז טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף א':

38 ב_לח טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ב סעיף א':

39 ב_לט מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ו סעיף א':

40 ב_מ מיי' פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ו':

41 ב_מא מיי' פ"ב מהל' עבודת יוה"כ הלכה ז':

42 ב_מב מיי' פי"א מהל' מעשר שני הלכה ד':

43 ב_מג מיי' פ"ב מהל' עבודת יוה"כ הלכה ז':

44 ב_מד מיי' פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ו':

45 ב_מה מיי' פ"ד מהל' סוטה הלכה ב':

46 ב_מו מיי' פ"י מהל' רוצח הלכה ה':

47 ב_מז מיי' פי"א מהל' טומאת צרעת הלכה ג':

48 ב_מח מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ו', מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':

49 ב_מט מיי' פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ו':


-----------------------------------דף כב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד א] לתחום למקום השעורים וכיון שחשיכה יתחיל מיד לקצור וכי איפשר לו לכווין? הרי יש זמן שהוא בין השמשות שהוא ספק . לפיכך על כרחך שכל הלילה כשר תנן , היה מקריב מנחת העומר וניטמאה בידו, אומר ומביאין לו אחרת ואם לאו שאין אפשרות להביא אחרת אומר לו הוי פיקח ושתוק דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אומר לו הוי פיקח ושתוק, שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר דסבר °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון שאין העומר בא מן העלייה קצור אמר °רבי רבי יהודה הנשיא . אתיא ד°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון שאמר שאין העומר בא מן העליה , בשיטת °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו של אביו דתנינן תמן. כלל אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא. ב_נכל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. וכל מלאכה שאי אפשר לה להיעשות מערב שבת דוחה את השבת. ואם היה מותר להביא את העומר מהעליה, לא היה דוחה שבת . והא תנינן מעשה שעברו יותר ממ' זוג ועיכבן °רבי עקיבה רבי עקיבא בלוד. מפני שהיו מ' זוג, אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו. והרי מקדשים את החדש אף בלא עדים. אם כן אפילו זוג אחד היה צריך לעכב ולמה דוחה שבת? מכאן שמה שבדיעבד כשר לא נחשב שאפשר לעשותו. הביא את העומר מקצירת היום. ל°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון מה את עבד לה? כקצירת הלילה או כבא מן העלייה. אין תימר כקצירת הלילה, אשכחת אמר חדא פלגו נמצאתה אומר מחלוקת אחת בין °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון ובין רבנן. דרבנן אמרין קצירת היום כקצירת הלילה, ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אין קצירת היום כקצירת הלילה. אין תימר כבא מן העלייה, אשכחת אמר תרתין פלגוון נמצאתה אומר שתי מחלוקות בין °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון ורבנן. דרבנן אמרי קצירת היום כקצירת הלילה, ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אין קצירת היום כקצירת הלילה. רבנן אמרי הבא מן העלייה כשר, ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר הבא מן העלייה פסול. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעי. קצירת העומר מהו שידחה את השבת ויקצור ביום אם לא קצרו בערב ? התיב רבי אביי רבי אביי° והתנינן. מצותו לקצור בלילה. ב_נאנקצר ביום כשר ודוחה השבת. ולא קיבלה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דהוא סבר שמה שאמרה הבריתא נקצר ביום כשר, הכוונה אם נקצר ביום חול. ודוחה שבת רק אם נקצר בלילה . אמר רבי אחא רב אחא° חזר בו רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° והסכים שדוחה שבת מן הדא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד ב] דתניא. כיון שחשיכה אמר להן ב_נבבא השמש, אומר הין. בא השמש אומר הין. ואם היה שבת אומר שבת היום אומר הין. אם כך המשנה שלנו שאמרה שקצירת העומר דוחה שבת, במה אנן קיימין? אם ללילה, כבר הוא אמור דתנן ואם היה שבת אומר שבת היום אומר הין. אלא אם אינו עניין ללילה תניהו עניין ליום. דבר שהוא דוחה את השבת ביום כגון מילה ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מכשיריו מהו שידחו את השבת בלילה? מה יש להסתפק ? והתנינן ב_נגהעמידו עושה חביתין לעשות חביתין קדם עלות השחר שהיו מחממים מים לצורך רבוכה. תיפתר בחול אבל בשבת לא היו מעמידין עושה חביתין עד שתנץ החמה . והתנא רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא°, זהו סדר תמיד לעבודת בית אלהינו בין בחול בין בשבת שאף בשבת עשו כן. וכן מהא דתנינן ב_נדקצרוהו ונתנוהו בקופות והביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותו באור בלילה אף בשבת כדי לקיים בו מצות קלי דברי °רבי מאיר רבי מאיר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אין מכאן ראיה. שאפשר ששם התירו כיוון שכבר הותרה שבת שכבר קצרו בשבת וכיון שהתחיל במצוה אומרים לו מרק . התיב רבי יודן קפודקייא רבי יודן קפודקייא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הגע עצמך שבא מן העלייה. האם במקרה שהביא שעורים מהעליה אין קולים בשבת דמכיון שלא התחיל במצוה אין אומרים לו מרק? התיב רבי יעקב בר סוסי רבי יעקב בר סוסי° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° והא תנינן שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש. מכאן שמחללים שבת בלילה לצורך עדות שהיא ביום. אמר להן מכיון שהיום צריך ללילה והלילה צריך ליום, שהרי הראיה צריכה להיות בלילה ועדות ביום. ואם לא ילך בלילה לפעמים לא יגיע ביום להעיד, כמו שכולו יום. אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי יוסה בי רבי בון° ולא למפריע הוא קדוש? שאף שמעידים רק ביום הרי הוא קדוש מבלילה . מכיון ב_נהשהוא קדוש למפריעו הוא יום הוא לילה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

50 ב_נ מיי' פ"ב מהל' מילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ו':

51 ב_נא מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':


[ע"ב]

52 ב_נב מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

53 ב_נג מיי' פ"ח מהל' בית הבחירה הלכה י"א:

54 ב_נד מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ב:

55 ב_נה מיי' פ"ג מהל' קידוש החודש הלכה ט"ז:


הדרן עלך פרק הקורא למפרע