שולחן ערוך אורח חיים תרצ יב

^לט^*קראה מתנמנם, הואיל ולא נרדם בשינה, ^מיצא. ^מאאבל אם שמעה מתנמנם, לא יצא.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

קראה מתנמנם. בפ"ק דתענית די"א ה"ד מתנמנם נים ולא נים תיר ולא תיר וכתבו התוס' א"ר נים ולא נים בתתלת השינה תיר ולא תיר בסוף השינה (בתוס' שלפנינו לא כ"כ אבל ט"ס הוא וצריך להגי' כמ"ש) אך לא נראה כן בערבי פסחים דאמ' נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו וא"ר אשי ה"ד נתנמנמו נים ולא נים כו' והתם מיירי בתחלת השינה בין נים כו' לכן נראה כפירוש רש"י דתרווייהו בתחלת השינה וצריכי תרווייהו ודבר זה תמוה וקשה מאוד דאמאי קשה להו טפי מפרק ע"פ מהך דהכא דגם הכא ודאי מיירי בתחלה השינ' דאי בסוף שינה פשיטא שאסו' לאכול כיון שישן כבר ונ"ל להגיה וכצ"ל דמגילה אומר נים כו' דהיינו לענין קריא' המגילה אפשר למצא תרי גווני דיצא בשניהם ואח"כ צ"ל בדברי התוס' אך לא נראה כן כאן וכן בע"פ פי' דבתרתי מקומו' אלו א"א לומר כן לחלק נמצא לפי מסקנת התוס' אין חילוק בשום מקום בין תחילת שינה לסוף שינה לדינא ולא כמו"ח ז"ל שמחלק בין תחלת שינה לסוף שינה להלכה שוב מצאתי בר"ן פ"ק דמגילה שכ' כמו שכתבתי והגהתי בדברי התוספות ושמחתי כי הנחני השם בדרך אמת:

מגן אברהם

עריכה

(יד) מתנמנם: כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא:

ביאור הגר"א

עריכה

הואיל ולא – גמ׳ שם ה״ד מתנמנם כו׳:

אבל אם – ירושלמי שם ר׳ מנשה הוה יתיב קומי ר״ז ואינמנם א״ל חזור לך דלא איכוונית:

באר היטב

עריכה

(י) מתנמנם: כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא.

משנה ברורה

עריכה

(לט) קראה מתנמנם: ומתנמנם נקרא כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו לי מדכר וצ"ל דמ"מ יכול לכוין לצאת דמצות צריכות כונה [פמ"ג]:

(מ) יצא: וה"ה השומע ממנו ג"כ יצא אם רק נשמעים הדברים היטיב כ"כ המאירי ואע"ג דצריך לכוין להוציא אפשר דמתנמנם ג"כ יכול לכוין ויותר נראה לומר דמיירי שחשב בתחילת הקריאה קודם שנתנמנם להוציא השומעין:

(מא) אבל אם שמעה וכו': דבקריאה כיון שקורא כראוי הרי מוכח דרמי אנפשיה לומר שפיר משא"כ בשמיעה בודאי חסר לו כמה תיבות:

ביאור הלכה

עריכה

(*) קראה מתנמנם יצא: ואין חילוק בין תחלת שינה לסוף שינה [ט"ז וש"א דלא כב"ח]:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}