כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת בדרך החיים, מעל המוות (ויש גורסים שזאת מילה אחת, 'עלמות', אולי מלשון עולמית, לעולם).
עם טעמים:
כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"כי זה אלהים אלהינו", הוא חילה וחומתה, והוא השומר העומד על פסגת ארמנותיה (כמ"ש אלהים בארמנותיה נודע למשגב) והוא העומד "לעולם ועד, והוא ינהגנו עלמות" היינו עד עולם:
ביאור המילות
זה החיל והארמון "עלמות". כמו עולמית, ויש עוד פירושים, ולי נראה שמזמור זה ומזמור שבסי' מ"ו נתיסד על ענין אחד או על שני ענינים דומים, איך על ידי סער ושטף מים נצולו, ובני קרח שרו תחלה שיר הזה, ואח"כ שרו שיר שבסי' מ"ו שהוסד לאמרו על עלמות, וע"ז ציין במלת עלמות, שהשיר השני יזמרו על עלמות:
