אבן עזרא על תהלים מח
<< · אבן עזרא על תהלים · מח · >>
פסוק א
[עריכה]
שיר מזמור - לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר כמו: מצור החלמיש, מחלמיש צור.
פסוק ב
[עריכה]
גדול ה' ומהולל מאד - גדול זה המזמור להזכירו שבח ירושלם.
פסוק ג
[עריכה]
יפה נוף - מחוז שלשת הנפת על משקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או מתנופת אין לו טעם.
הר ציון - בצפון ירושלם.
מלך רב - גדול, כמו על כל רב ביתו והוא דוד, קרית חנה דוד.
פסוק ד
[עריכה]
אלהים - הטעם אף על פי שיש לו ארמנות רבות, השם הוא משגבה וכבר נודע זה בגבורות שהראה.
פסוק ה
[עריכה]
כי הנה המלכים - שנועדו ובאו עליה.
פסוק ו
[עריכה]
המה - כאשר ראו גבורת השם נבהלו.
פסוק ז
[עריכה]
רעדה - על כן ברחו וזה טעם נחפזו.
פסוק ח
[עריכה]
ברוח - דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.
פסוק ט
[עריכה]
כאשר - אז יאמרו ישראל בדרך נבואה, לשובם אל ירושלם.
פסוק י
[עריכה]
דמינו - אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך, או בהיותך בקרב היכלך.
פסוק יא
[עריכה]
כשמך - בהיכלך.
ותהלתך – היא צדק מלאה ימינך.
פסוק יב
[עריכה]
ישמח הר ציון - השוכנים בערים סביב ציון, כי ירושלים היא כאם.
וטעם למען משפטיך – בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.
פסוק יג
[עריכה]
סבו - דברי ירושלם לעמים.
אמר רבי משה: זה היה בימי דוד.
ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.
פסוק יד
[עריכה]
שיתו, לחילה - כמו חומות וחיל.
פסגו - הביטו ארמנותיה שהם פסגה.
פסוק טו
[עריכה]
כי עלמות - כמו עולמית, כי הוא עומד עולם ועד, הוא יהיה מנהג לעולם.
ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו.
ורבי משה אמר: שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד, כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו.
ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר, במנהג טוב נעלם מהנבראים.