שולחן ערוך אורח חיים תרצא א
שולחן ערוך אורח חיים · תרצא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אין כותבין המגילה אאלא בדיו על בהגויל או געל הקלף כספר תורה ואם כתבה דבמי עפצים וקנקנתום כשרה כתבה בשאר מיני צבעונים פסולה הוצריכה שירטוט וכתורה עצמה ואין העור שלה צריך לעבד לשמה זוי"א שצריך עיבוד לשמה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
במי עפצא וקנקנתום. פי' מי קנקנתום אבל קנקנתום עצמו פסול כמ"ש במשנה וכן בטור דקנקנתום פסול וכ"כ ה"ה לחלק בזה וז"ל ודע שבקנקנתום פסול' ובמימיו כשירה ובפ"א כתב הרמב"ם ואם כתב ס"ת תפילין ומזוזות במי עפצא וקנקנתום כשירה וכתב בכ"מ ואע"ג דבגיטין משמע דמי עפצא לאו היינו דיו כשמערבין בו קומוס שקורין גומא בלע"ז נקרא דיו עכ"ל ותמהני שלא הביא דברי הכ"מ:
מגן אברהם
(א) כתורה עצמה: מיהו די בשרטוט שיטה ראשונה שהסופרים בקיאים ליישר אח"כ (לבוש) עיין סי' ל"ב ס"ו וחק תוכות פסול בה (זכרונות כ"ה):
(ב) ויש אומרים שצריך: וכ"פ רמ"מ סי' ס"א:
באר היטב
(א) שירטוט: ודי בשרטוט שטה ראשונה שהסופרים בקיאים לישר אח"כ. לבוש מ"א: ובתשובות חכם צבי סי' צ"ז חולק וכתב להלכה ולמעשה מגילה צריכה שרטוט בכל השורות ע"ש. וחק תוכות פסול בה. כנה"ג מ"א (עפר"ח).
(ב) וי"א שצריך: וכ"פ (רמ"א) [רמ"מ] סי' ס"א.
משנה ברורה
(א) אלא בדיו: עיין לעיל בסימן ל"ב ס"ג בהג"ה ובמשנה ברורה שם:
(ב) על הגויל: הוא העור שלא נחלק ולא הוסר ממנו רק השער ותקנו שם ומצד הבשר לא הוסר כלום:
(ג) או על הקלף: עיין לעיל בסימן ל"ב ס"ז:
(ד) במי עפצים וקנקנתום: עיין בט"ז בשם הכ"מ דמה שהכשירו במי עפצים היינו עם גומא דממי עפצים בלחוד פסול [וכן הסכים הגר"א בביאורו דמשניהן יחד נקרא דיו] וכן קנקנתום דמכשרינן היינו במי קנקנתום דאלו קנקנתום לחוד בודאי פסול והגר"א בביאורו פירש דמה שאמר במי עפצים וקנקנתום היינו שכתב בשניהם מעורבין יחד ועיין לעיל בסימן ל"ב ס"ג בבה"ל ד"ה שלא וכו':
(ה) וצריכה שרטוט: היינו על כל שיטה ושיטה:
(ו) כתורה עצמה: וע"כ חק תוכות פסול בה ודוקא ברובה אבל במיעוטה כשר בדיעבד דלא גרע מהשמיט לעיל בסימן תר"צ ס"ג ע"ש פרטי הדברים:
(ז) וי"א שצריך וכו': וכן פסק רמ"א סי' ס"א: