שולחן ערוך יורה דעה רסב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אין מלין עד שתנץ החמה ביום השמיני ללידתו (ומשעלה עמוד השחר יצא) (ב"י ממשנה פ"ב דמגילה) וכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימי' למצוה ומלין מיד בבקר ואפי' מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום:

הגה: עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית (ב"י ממשנה שם והגה' מיי') מלו תוך ח' וביום יצא (הרא"ש בפ' ר"א דמילה ושכ"נ מתשו' הרשב"א) ועיין לקמן סי' רס"ד:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(א) ואפילו מילה שלא בזמנה. כגון חולה ושאר דברים שיתבארו לקמן:

(ב) עבר ומל כו' ומלו תוך ח' כו'. היינו ע"פ מ"ש בד"מ דהגהמי"י והרא"ש לא פליגי דאפשר דעדיף תוך ח' מאלו נימול בלילה עכ"ל אבל לדעתי א"א לומר כן כדמוכח להדיא במנחו' ס"פ רבי ישמעאל (דף ע"ב ע"א) גבי הא דקאמר התם ר"א בר' שמעון בשטת ר"ע רבו אמרה כו' עד ואי ס"ד נקצר שלא כמנותו כשר אמאי דחי שבת כו' ע"ש בש"ס ורש"י גם מ"ש מהרש"ל והב"ח והפרישה דנימול בלילה בדיעבד כשר וגם מ"ש הרא"ש פ' ר"א דמילה בשם ר"ש דנימול תוך ח' כשר וא"צ להטיף דם ברית קשיא עלייהו הך ש"ס דהתם דמוכח דלא יצא דאם איתא דכשר אמאי דחי מילה שבת לימה ליה מע"ש ע"ש (ויש ליישב בדוחק) והראיה שהביא שם הר"ש מדקאמר פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ז ע"א) דהיכא דקדם ומל של שבת בע"ש דלא ניתנה שבת לדחות אלמא דא"צ להטיף ממנו דם ברית כיון דלא נתנה שבת לדחות לאו ראיה היא לפע"ד די"ל דנהי דלא יצא מ"מ לא ניתנה שבת לדחות אלא על מצות מילה ממש ולא על הטפת דם ברית אבל באמת נימול בלילה לא יצא אפי' דיעבד כדאיתא בש"ס התם דמדדחי שבת אלמא אפילו דיעבד פסול (גם מ"ש הב"י וד"מ דמדברי תשובת הרשב"א דלקמן סי' רס"ד משמע כהרא"ש ליתא דלא משמע שם מידי ע"ש וע"ל סי' רס"ד ס"ק ו') וגם מ"ש הרמב"ם פרק ז' מהל' תמידין ומוספין דין ו' גבי עומר מצותו להקצר בליל ששה עשר בין בחול בין בשבת וכל הלילה כשר לקצירת עומר ואם קצרוהו ביום כשר עכ"ל הוא תמוה כדאיתא להדיא בש"ס דמנחות שם דדחי שבת נקצר ביום שלא כמצותו פסול ורבי דאית ליה התם נקצר ביום כשר סבירא ליה דלא דחי שבת ומבואר כך להדיא בכולה סוגיא וצ"ע ולענין דינא נראה מתוך מ"ש דבין נימול בלילה ובין נימול ביום תוך ח' לא יצא וצריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית וכ"פ הב"ח אלא שכתב כן מפני שיש לתפוס לחומרא ולפי מ"ש כן הוא עיקר ע"פ הדין:
 

ט"ז - טורי זהב

שתנץ החמה. הטעם שאז יצא ודאי מספק לילה ובטור לא זכר הנץ החמה והוא מטעם דכתיב וביום ולא בלילה כלומר בשעה שהוא בבירור יום ולא לילה:

צריך לחזור ולהטיף כו'. תמוה הג"ה זאת בתרתי חדא דמשמע דחיוב הוא ואם כן אפילו בשבת יחזור ויטיף כו' וזה אינו דלא מצינו שסובר שיחזור ויטיף כו' אלא הגה' מיימוני' ושאר פוסקים לא ס"ל הכי כמ"ש הב"י ות"כ פשוט שאין כאן אלא חומרא ובשבת לא יעשה כן ותו במ"ש כאן בסיפא מל תוך ח' וביום יצא משמע שאין צריך לחזור ולהטיף כו' מאי שנא מרישא דודאי לא עדיף תוך ח' מבלילה וכן מוכח בסי' רס"ד דתוך ח' לא הוה מילה כלל:
 

באר היטב

(א) ולהטיף:    כתב הט"ז תמוה הג"ה זאת בתרתי חדא דמשמע דחיוב הוא וא"כ אפילו בשבת יחזור ויטיף כו' וזה אינו דרוב הפוסקים לא ס"ל הכי וא"כ פשוט שאין כאן אלא חומרא ובשבת לא יעשה כן ותו במ"ש כאן בסיפא מל תוך ח' וביום יצא משמע שא"צ לחזור ולהטיף וכו' מאי שנא מרישא דודאי לא עדיף תוך ח' מבלילה וכן מוכח בסי' רס"ד דתוך ח' לא הוי מילה כלל עכ"ל ובדין זה אם מל תוך ח' הסכים ג"כ הש"ך ופסק דצריך מדינא לחזור ולהטיף וכו' ובזה לא ניתנה שבת לדחות אבל אם מל בלילה לא יצא אפי' דיעבד י"ל דצריך להטיף וכו' אפי' בשבת ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש