ט"ז על יורה דעה רסב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]שתנץ החמה. הטעם שאז יצא ודאי מספק לילה ובטור לא זכר הנץ החמה והוא מטעם דכתיב וביום ולא בלילה כלומר בשעה שהוא בבירור יום ולא לילה:
צריך לחזור ולהטיף כו'. תמוה הג"ה זאת בתרתי חדא דמשמע דחיוב הוא ואם כן אפילו בשבת יחזור ויטיף כו' וזה אינו דלא מצינו שסובר שיחזור ויטיף כו' אלא הגה' מיימוני' ושאר פוסקים לא ס"ל הכי כמ"ש הב"י ות"כ פשוט שאין כאן אלא חומרא ובשבת לא יעשה כן ותו במ"ש כאן בסיפא מל תוך ח' וביום יצא משמע שאין צריך לחזור ולהטיף כו' מאי שנא מרישא דודאי לא עדיף תוך ח' מבלילה וכן מוכח בסי' רס"ד דתוך ח' לא הוה מילה כלל:
סעיף ב
[עריכה]עד שיבריא. ראיתי בספר בדק הבית שחיבר הב"י שכתב בשם הרשב"א דמ"מ אין מלין אותו ביום ה' לפי שביום הג' יש צער לנימול ואין לגרום צער ביום השבת ולפי"ז נראה כ"ש שאין למולו ביום ו' דאיכא צער טפי כמו שכתוב בסי' רס"ו בשם הרשב"א והרמב"ן:
סעיף ג
[עריכה]שתי ערלות. פירש"י שני עורות זה ע"ז ואמרי לה ב' גידים: