שולחן ערוך יורה דעה רסב ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
חולה אין מלין אותו עד שיבריא וממתינים לו מעת שנתרפא מחליו שבעה ימים מעת לעת ואז מלין אותו במה דברים אמורים שחלצתו חמה וכיוצא בו שהוא חולי שבכל הגוף אבל אם חלה באחד מאיבריו כגון שכאבו לו עיניו כאב מועט וכיוצא בזה ממתינים לו עד שיבריא ולאחר שיבריא מלין אותו מיד (אבל כאבו לו עיניו כאב גדול הוי כחולי שבכל הגוף) (נ"י פ' הערל):
מפרשים
(ג) ממתינים לו עד שיבריא. דמשום צער וחולי כל שהוא משהין אותו למול עד שיבריא כדי שלא יבא לידי סכנה וכ"כ הגאון דכל תינוק שהוא מצטער בין מחמת חולי בין מחמת ד"א אין מוהלין אותו עד שיבריא עכ"ל נ"י והביאו ב"י וד"מ:
(ד) כאב גדול כו'. נראה דהיינו באופן שנתבאר בא"ח סימן שכ"ח ס"ט וכן משמע בנ"י ע"ש ובראיה שהביא ודוק:
עד שיבריא. ראיתי בספר בדק הבית שחיבר הב"י שכתב בשם הרשב"א דמ"מ אין מלין אותו ביום ה' לפי שביום הג' יש צער לנימול ואין לגרום צער ביום השבת ולפי"ז נראה כ"ש שאין למולו ביום ו' דאיכא צער טפי כמו שכתוב בסי' רס"ו בשם הרשב"א והרמב"ן:
(ב) ואז: כ' הט"ז ראיתי בס' בדק הבית שכ' בשם הרשב"ץ דמ"מ אין מלין אותו ביום ה' לפי שביום הג' יש צער לנימול ואין לגרום צער ביום השבת ולפ"ז נראה כ"ש שאין למולו ביום ו' דאיכא צער טפי כמ"ש בסי' רס"ו בשם הרשב"א והרמב"ן עכ"ל אבל הש"ך בסוף סימן רס"ו חולק על זה וכתב דמוכח מש"ס ופוסקים דמילה שלא בזמנה מותר ביום ה' וכן נראה עיקר ע"ש.
(ג) גדול: כ' הש"ך נראה דהיינו באופן שנתבאר באורח חיים סימן שכ"ח ס"ט וכן משמע בנ"י ע"ש. עכ"ל.