קטגוריה:אסתר ט כט
נוסח המקרא
ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.
וַ֠תִּכְתֹּ֠ב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃
וַ֠/תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַ/מַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּ/מָרְדֳּכַ֥י הַ/יְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְ/קַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַ/פּוּרִ֛ים הַ/זֹּ֖את הַ/שֵּׁנִֽית׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַשֵׁנִית – לַשָׁנָה הַשְׁנִיָּה חָזְרוּ וְשָׁלְחוּ סְפָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ פּוּרִים.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה כתבה אסתר שנית,
- ומהו כל תוקף,
- ומה היה האיגרת השנית, מה הוסיף בשנית על הראשונה :
מדרש רבה
פרק ט/פסוק כט
ותכתוב אסתר (אסתר ט, כט) וגו' התיו גדולה לומר כי מלמעלה הכתיבה שהיה עליה רוח הקודש מלמעלה והעולם התחתון הוא קטון והעולם של מעלה הוא גדול ולכך התיו גדולה כי היה הכתיבה הזאת מלמעלה.
לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית (אסתר ט, כט) לפי הפשט נראה שלכך כתב פעם שנית אע"ג שכבר כתב להם לקיים את הפורים מ"מ כתב שנית שיהיו מוחזקים בפורים כי בפעם הראשון שהרגו ביום י"ג בכפרים ונחו ביום י"ד בשושן הרגו אף בי"ד ונחו ביום ט"ו זה היה פעם ראשון ולא כתב מרדכי עדיין כלל באותו פעם ואחר שנת המעשה כתב אליהם מרדכי כמו שאמר למעלה ובשנת שנית כתב עוד ועם פעם ראשון היו שלשה פעמים כך יש לפרש פשוטו אבל רז"ל מפרשים (מגילה דף ו:) פורים השנית אדר השני, וקשה דזה אינו משמעות הכתוב כלל ונראה שכך ר"ל שכבר עשו פורים
(ספר אור חדש עמוד ריח)
באדר הראשון מפני שלא ידעו כי השנה ההיא מעוברת וכאשר נתעברה השנה כתב להם שיעשו פורים שני באדר השני והנה הלשון כמשמעו, ועוד בגמרא (שם ז, א) לקיים את פורים השנית אמר רב יהודא אמר שמואל מתחלה לא קבעוה רק בשושן בלבד ואח"כ תקנו בכל העולם ולכך כתב (שם) לקיים את הפורים השנית לקיים אותו בכל העולם לא בשושן בלבד אבל קשה דכתיב לפני זה (שם ט, כז) קימו וקבלו היהודים.
ועל זרעם להיות עושים את שני הימים וגומר.
ואת שני הימים לא שייך לומר שהם בשושן בלבד כי יום י"ד הוא בשאר מקום ויום ט"ו הוא בשושן, ונראה לומר כי מה שכתיב (שם ט, כט) הפורים השנית היה אחר שקבעו ימי הפורים בכל העולם וכתבו לקיים ימי הפורים השנית כלומר כמו פורים השני שהיה בכל העולם כך וקיימו אותו בכל העולם ומפני כי בפורים השני קבעו אותו בכל העולם ופורים הראשון לא היה בכל העולם לכך כתבו שיהיו מקיימין פורים השנית ואע"ג שכבר קבלו הפורים כתב עוד פעם אחר לעשות הפורים מפני שלא יאמרו כי לא היה הקבלה לדורות רק שיעשו הפורים פעם אחד בשביל הנס שנעשה להם אבל לעשות הפורים מידי שנה בשנה לא, לכך כתבו כתבים לקיים את פורים השנית שהוקבע בכל העולם ויהיה נעשה לדורות ויש לפרש ג"כ כי מה שאמר לפני זה קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם להיות עושים שני הימים וגומר היה זה בשנה השנית שקבלו עליהם כל העולם לעשות ימי הפורים ומה שכתיב ותכתוב אסתר וגומר לקיים הפורים השנית מפני שצריך אזהרה בשעת מעשה ולכך כאשר הגיע הזמן של פורים השנית כתבו לקיים פורים השנית והוא אזהרה בשעת מעשה כך יראה לפרש.
ויש לתרץ כי לכך למעלה כתיב (שם ט, כ) ויכתוב מרדכי וכאן כתיב (שם ט, כט) ותכתוב אסתר.
ומרדכי ולמה לא כתיב למעלה ותכתוב אסתר אבל דבר זה מפני למעלה פירושו כי מרדכי היה בסנהדרין והסנהדרין הם קובעים שהם ב"ד ולכך כתיב מרדכי בלבד שהוא ראש בסנהדרין ואין אשה בב"ד אע"ג שעליה רוח הקודש אין אשה בב"ד אבל כאן שלא היה רק להחזיק בשעת מעשה שיקיימו את אשר קבעו סנהדרין לדבר זה אסתר יותר שיראים מן המלכה ביותר כך נראה נכון.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כט.
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי
קיימת דעה שאסתר ומרדכי כתבו את האגרת השניה. "... אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו, ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף ..." (מגילה יט א), כאילו שנאמר: 'ויכתבו אסתר ומרדכי'. אולם הכתוב בפרוש משתמש ביחיד לנקבה "וַתִּכְתֹּב" - לכן אסתר כתבה לבד.
כלומר "אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי" מסביר שאסתר המלכה היתה ביתו של אביחיל וגם ביתו המאומצת של מרדכי אשר "בְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת" (ביאור:אסתר ב ז).
אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי
אסתר לקחה את שם אביה ונתנה לו כבוד, אולם היא גם מראה את יחוסה היהודי כביתו של מרדכי, מנהיג היהודים היושב בשער המלך (ביאור:אסתר ב יט). אסתר המלכה העניקה למרדכי כבוד כאילו שהוא אביה לכל דבר, ובתור מלכת פרס ומדי, יחוסו של מרדכי עלה מאוד אפילו אם הוא לא היה מתמנה למשנה למלך (ביאור:אסתר י ג) הסובב בעיר בלבוש מלכות (ביאור:אסתר ח טו).
אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית
נאמר "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:אסתר ט כ), בלומר מרדכי כתב פקודה ליהודים "לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם ... בְּכָל שָׁנָה, וְשָׁנָה" (ביאור:אסתר ט כא), אולם המלכה היתה צריכה לכתוב בשנית. אסתר השתמשה ביחוסה כמלכה וכביתו של מרדכי היהודי לכפות על היהודים לקיים את "אִגֶּרֶת הַפּוּרִים".
היהודים נמכרו לאסתר
אסתר בקשה מהמלך: "תִּנָּתֶן לִי ... וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" (אסתר ז ג), ובהמשך היא מבקשת שנית: "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל, וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי" (ביאור:אסתר ח ו) והמלך עונה: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (ביאור:אסתר ח ח). כלומר המלך אישר למרדכי ולאסתר לעשות כרצונם ביהודים ולפקוד עליהם בשם המלך. המלך לא הגביל את אסתר ומרדכי לחוק ההגנה בלבד, ואין הוכחה שהמלך לקח ממרדכי את טבעת המלך. לכן אסתר היתה רשאית לפקוד על היהודים, בתוקף מלכות, לקיים את חוקי החג.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ט כט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.