ביאור:וציוונו להדליק נר של חנוכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

א. "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה"

היכן ציוונו ה' להדליק נר של חנוכה?

1. חכמי התלמוד פירשו שהכוונה למצוה לשמוע בקול הכהנים והשופטים בבית המקדש, (דברים יז יא): "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"( פירוט ); החשמונאים, שתיקנו להדליק נר חנוכה, אכן היו כהנים בבית המקדש, ולכן יש לשמוע בקולם (ראו גם תשובה באתר כיפה ).

• אולם, אילו זו היתה הסיבה, היה ראוי לברך "וציוונו לעשות לפי התורה אשר יורונו".

2. אולם בתורה ישנו ציווי ישיר להדליק נר של חנוכה, שהרי מייד לאחר חנוכת המזבח שבמשכן, (במדבר ז פד): "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל...", נאמר, (במדבר ח א): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת , אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". אם כך, ה' אכן ציוונו להדליק נר של חנוכה.

האם הרעיון הזה יכול להסביר ברכות אחרות?

ב. "וציוונו להדליק נר של שבת" - לא ברור. אמנם נצטוינו להדליק נר תמיד, (ויקרא כד ב): "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם", אבל לא רק בערב שבת, אלא בכל יום (בהמשך הפרק נאמר שיש להחליף את לחם הפנים ביום השבת, (ויקרא כד ח): "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם";   אולי, בגלל שאסור להבעיר אש בשבת, (שמות לה ג): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"( פירוט ), המצוה היא להדליק את הנר של שבת לפני השבת).

ג. "וציוונו על נטילת ידיים" - אהרן ובניו נצטוו לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם ממי כיור הנחושת במשכן, (שמות ל יט): "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם", (שמות ל כא): "וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם"; אנחנו אמנם לא כהנים, אבל הכהנים מייצגים אותנו, ולכן המצוה לכהנים היא למעשה מצוה לכלל ישראל. אמנם לפי זה היה ראוי לברך גם "על נטילת רגליים"...

ד. "וציוונו על מקרא מגילה" - קריאת מגילה היא תקנה של אסתר ומרדכי בשושן, (אסתר ט כט): "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית"; הם לא היו כהנים וגם לא שופטים בבית המקדש. אולי המקור הוא במצוה, (דברים לב ז): "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹּר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ"- מצוה לשאול את ההורים והזקנים, ומצוה עליהם לספר לנו על האירועים שקרו בדורות הקודמים.

ה. "וציוונו לקרוא את ההלל" - במקומות רבים בספר תהלים נאמר, בלשון ציווי "הללו יה"; אולם, אין זו מצוות ה' אלא מצוות המשורר, דוד המלך.

ו. "וציוונו על עירוב תבשילין / חצרות" - לא ברור.

תגובות

במסכת שבת דף כג הגמרא שואלת שואלת - אנו מברכים על הדלקת נרות חנוכה -אשר קדשנו במצוותיו וצוונו...היכן ציוונו? הרי זו לא מצווה שה' ציווה אותנו אלא היא מדברי חכמים? ולכן בבירור זו לא מצווה מהתורה שאלוהים ציווה,בניגוד לדברים. יותר מזה, כתוב בתורה "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, אתו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" ולכן בבירור חכמים עברו על דברי אלוהים ולכן הם בחזקת נביאי שקר שמצווה לא לשמוע לדבריהם.

השם לא ציונו על חג החנוכה

נראה שאתה עושה ניסיון מגוחך להצדיק את הקשקוש של הרבנים אשר בדו מלבם והוסיפו על התורה למרות שכתוב לא תוסיף ולא תגרע וכי בתורה יש רק שלשה חגים הלא הם שלשת הרגלים חג המצות חג השבועות וחג הסכות

אפילו ירבעם בן נבט שבדה גם הוא חג מלבו בחודש השמיני היה יותר חכם מחזל כי ידע לעשות חג בחמישה-עשר לחודש ככל חגי ישראל

-- daian moshe, 2012-12-16 07:59:22

אם החשמונאים היו באמת כהנים ליהוה אז היו מקימים את דבר התורה אשר אין להוסיף ואין לגרוע

-- daian moshe, 2012-12-16 12:30:48

גם פורים לא כתוב בתורה ובכל זאת הוסיפו אותו במגילת אסתר, שהיא חלק מהתנ"ך, כך שגם לפי התנ"ך בכללותו ניתן להוסיף חגים ואין בכך מגרעת.

ההיסטוריה של ישראל לא נגמרה עם חתימת התנ"ך, ואם תרצה - הסיבה לחנוכה מפורטת בספרי המקבים.

מבחינתי, גם יום העצמאות הוא חג לכל דבר.

ועוד –

אסתר ט כז: "קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה".

היהודים קיימו וקיבלו עליהם לעשות את חג הפורים בלי כל ציווי, כי באמת לא צריך ציווי מיוחד על פעולות פשוטות ומהנות כמו קריאת מגילה ואכילת אזני המן, כמו גם הדלקת חנוכייה ואכילת סופגניות. עד היום רוב העם עושה זאת בשמחה.

-- hagai hoffer, 2012-12-16 13:00:47

פורים איננו חג וכי במגילת אסתר כתוב "ימי הפורים" כאשר יש גם "יום כפורים" והוא איננו חג

אני גם מדליק נרות בחנוכה כי זה נחמד עם המשפחה אבל לא יותר מזה והשם לא ציוונו להדליק נר בחנוכה

בימי הפורים עושים משלוח מנות לאביונים וזה באמת צדקה ככתוב בתורה שלא לשכוח את האביונים

אני מוכן לקרוא לחנוכה "ימי חנוכה" אך זה לא חג ולא חייבים לעשות בו זבח ואין חיוב לקרוא בתורה בימים אלה וכי ימים אלה הם ימי עבודה ככל ששת ימי המלאכה

-- daian moshe, 2012-12-16 14:21:09

זה באמת לא חג, ולכן יש המקפידים לברך "חנוכה שמחה" (ולא "חג חנוכה שמח").

-- Erel Segal Halevi, 2012-12-17 07:13:22

לסעיף ה' - בכמה מקומות אני זוכר שחז"ל נימקו מצוות בהסתמכות על הכתובים, במשלי למשל

לסעיף ו' - עירוב חצרות הוא נגזרת של איסור טלטול, שהוא בין המלאכות היחידות שמופיעות בפירוש, אם כי בהקשר של המן:

שמות טז כט: "ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי"

אבל אני חושב שסעיף 1 הוא ההסבר הנכון

-- hagai hoffer, 2012-12-17 11:41:25

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/xnuka