קטגוריה:דברים יז יא

<< | ספר דברים • פרק י"ז • פסוק י"א | >>

על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

המהדורה המוטעמת:

עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־פִּ֨י פִּ֨י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6310
מורפ': HNcmsc הַתּוֹרָ֜ה הַ - מילית, ה' הידיעה
תּוֹרָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8451
מורפ': HTd/Ncfsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יוֹר֗וּךָ יוֹר֗וּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3384 b
מורפ': HVhi3mp/Sp2ms וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס

צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־הַמִּשְׁפָּ֛ט הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּשְׁפָּ֛ט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4941
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יֹאמְר֥וּ יֹאמְר֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi3mp לְךָ֖ לְ - מילת יחס
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms תַּעֲשֶׂ֑ה תַּעֲשֶׂ֑ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תָס֗וּר תָס֗וּר - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5493
מורפ': HVqi2ms מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַדָּבָ֛ר הַ - מילית, ה' הידיעה
דָּבָ֛ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יַגִּ֥ידֽוּ יַגִּ֥ידֽוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5046
מורפ': HVhi3mp לְךָ֖ לְ - מילת יחס
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms יָמִ֥ין יָמִ֥ין - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3225
מורפ': HNcfsa וּשְׂמֹֽאל וּ - ו' החיבור
שְׂמֹֽאל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/8040
מורפ': HC/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

עַל־פִּ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) הַתּוֹרָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יוֹר֗וּךָ רביעי (משנה, דרגא 3)

וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט תביר (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

תַּעֲשֶׂ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תָס֗וּר רביעי (משנה, דרגא 3)

מִן־הַדָּבָ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ מרכא (משרת, דרגא 5) לְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

יָמִ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) וּשְׂמֹֽאל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ - תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, יָמִין וּשְׂמֹאל.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	עַל מֵימַר אוֹרָיְתָא דְּיַלְּפוּנָּךְ וְעַל דִּינָא דְּיֵימְרוּן לָךְ תַּעֲבֵיד לָא תִסְטֵי מִן פִּתְגָמָא דִּיחַוּוֹן לָךְ לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא׃
ירושלמי (יונתן):	עַל מֵימַר אוֹרַיְיתָא דְיַלְפוּנְכוֹן וְעַל הִילְכַת דִּינָא דְיֵימְרוּן לְכוֹן תַּעַבְדוּן לָא תִסְטוּן מִן פִּתְגָמָא דִיחַוּוּן לְכוֹן יְמִינָא וּשְמָאלָא:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

כג.

על פי התורה אשר יורוך . על דברי תורה חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על דברי סופרים.

כד.

ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה . זו מצות עשה.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך . זו מצות לא תעשה.

ימין ושמאל . אפילו [נראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם.

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

כג.

על פי התורה . מבואר שצריך שיהיה עקרו מד"ת, ופי' מד"ס, שעז"א אשר יורוך .

ובענין הזה מחולקים הרמב"ם עם הרמב"ן בשרש א' למנין המצות, והרמב"ן הביא מספרי זה ראיה לשטתו. ולדלות הענין הזה מבורותיו ופלגיו יבלי מים, יצטרך חבור מיוחד. לכן הנחתיו עתה כמו שהוא, עד יופיע רצון מאת ה'.

כד.

ועל המשפט וגו' תעשה . הוא מצות עשה. לא תסור, הוא מצות לא תעשה.

ומ"ש "ימין ושמאל", היינו לפי דמיונך. שתדמה שמהפכים שמאל לימין, בכ"ז לא תסור . כי באמת הלכה כדבריהם, ועל דעתם ניתנה התורה. ורוח ה' תנהלם לכוון ההלכה, ולא יטעו.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ימין ושמאל" - אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן כשאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל. (ועיין בדף השיחה)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ט] אפילו אומר לך על ימין וכו'. דאם לא כן, "ימין ושמאל" למה לי. ורוצה לומר, דהוא ידמה בעיניו שאמרו לו על ימין - שמאל, פירוש על דבר שהוא מותר וכשר לעשות, אמרו שהוא אסור. וכן על דבר שהוא שמאל ואסור, אמרו שהוא מותר, ואפילו הכי תשמע להם. ונראה שאפילו אם אמרו ממש על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, דאפילו אם היה הדין מקובל אליו מפי בית דין הגדול בירושלים שהיו לפניהם שאמרו לו כך הדין, ועכשיו בית דין אחר אמרו לו היפך הדברים שקבל מפי רבים, ואותם הרבים יותר בחכמה ובמנין, אפילו הכי אמר הכתוב "לא תסור מכל הדברים וכו'". דמי שצוה על התורה, על האסור ועל המותר, צוה גם כן דבר זה - "לא תסור מכל אשר יורוך" (כ"ה ברמב"ן). ונמצא, כי מה שהם מורים לו - בהיתר עושה, שכך צוה הקדוש ברוך הוא, כי הוא יתעלה טיהר וטימא בתורתו, והוא יתברך צוה לשמוע אל דבריהם לכל אשר יורו. וזה כתב גם כן בתורה "לא תסור מכל אשר יורוך ימין ושמאל". והשתא לפי זה "ימין ושמאל" כמשמעו, דאף אם הם טועים בדין, ואמרו לך על דין טהור שהוא טמא, ועל טמא שהוא טהור, בהיתר אתה שומע להם, ומצות השם יתברך אתה עושה. וכן מתבאר בפרק הנחנקין (סנהדרין דף פח.) דבכהאי גוונא איירי, שהוא אומר מפי הקבלה, והם אומרים מדעתם כפי סברתם, אפילו הכי חייב מיתה. וקאמר (שם), אחר שהוא אומר מפי השמועה שקבל, והם אומרים מפי סברתם, למה צוה הוא יתברך לשמוע להם, ומפרש התם כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

יָמִין וּשְׂמֹאל – אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל (ספרי קנד).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ימין ושמאל" - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין לשון רש"י וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצותם ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה) והצורך במצוה הזאת גדול מאד כי התורה נתנה לנו בכתב וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. פירש"י אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל כו', נראה שדקדק זה מדלא קאמר לא תסור ימין ושמאל מן הדבר ומדקאמר ימין ושמאל אחר אשר יגידו לך, ש"מ שהכי קאמר אע"פ שכפי האמת אינו ימין ושמאל זולת מה שהם יגידו לך שהוא ימין ושמאל, ובטעם דבר זה נתקשו המפרשים ונתנו טעמים רבים שנין דין מן דין.

וכפי האמת אין אני רואה שום קושי בדבר, כי כבר אמרו רז"ל (חגיגה ג, ב) שמא יאמר אדם הואיל והללו מטהרין והללו מטמאין, הללו אוסרין והללו מתירין, היאך אני למד תורה מעתה ת"ל נתנו מרועה אחד (קהלת יב, יא) כלן אל אחד נתנן כו', וקשה הלא הדרא קושיא לדוכתה וסוף סוף היאך אני למד תורה, אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו, וכמה פנים לטמאו, ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להפך, והוא הדין בדבר מותר ואסור, וכשר ופסול, ומטעם זה אמרו רז"ל (סנהדרין יז, א) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה, וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט, קכו) אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה' אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל, אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההפך אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה והרי הוא מחויב לטהרו מטעם סמוך עת לעשות לה' למיעוט סברות הנוטין אל ההפך ואתרע רובא דכנגדו, ואם ב"ד שלמטה פוסקים טהור על דבר שהוא טמא מן התורה הואיל שיש סברות גם לטהרו סמוך רובא של ב"ד שלמטה שהסכימו לטהרו אל מיעוט סברות שיש לו בלאו הכי לטהרו ואתרע רובא של טומאה, כי נתן ה' כח גם לבית דין שלמטה לעשות סברות לכאן ולכאן ונתרבו הסברות הנוטין לצד טהרה וע"כ יפה אמרו רז"ל (חגיגה ג, ב) עשה אזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין, כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי א"א לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות, ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד.

ואם נפשך לומר שאמרו זה על הדינין, שאין לדיין כ"א מה שעיניו רואות כמ"ש (דה"ב יט, ו) ועמכם בדבר משפט. והוא קאי על מ"ש למעלה בין דין לדין כי הכל לפי ראות עיני הדיין, אז הדבר מבואר מעצמו כי בידו לדון על פי אומד דעתו כמ"ש (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואמר שפטו, על שלשתן, ובשעריכם, לשון שיעור כי שלשתן צריכין השערה שכלית ואומד הדעת לפי הזמן והמקום והענין, כי לפעמים צריך לשנות האמת מפני השלום וכיוצא, וכן השלום אינו טוב לעצמו בכ"מ כי כנוס לרשעים רע להם ורע לעולם, (סנהדרין עא, ב) וכן המשפט צריך שיעור ואומד הדעת בדרך שנתבאר.