קטגוריה:ויקרא כד ב
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד.
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
צַ֞ו צַ֞ו - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpv2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנֵ֣י בְּנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֗ל יִשְׂרָאֵ֗ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְיִקְח֨וּ וְ - ו' החיבור
יִקְח֨וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqi3mp אֵלֶ֜יךָ אֵלֶ֜י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2ms שֶׁ֣מֶן שֶׁ֣מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8081
מורפ': HNcmsc זַ֥יִת זַ֥יִת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2132
מורפ': HNcmsa זָ֛ךְ זָ֛ךְ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2134
מורפ': HAamsa כָּתִ֖ית כָּתִ֖ית - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3795
מורפ': HAamsa לַמָּא֑וֹר לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מָּא֑וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/3974
מורפ': HRd/Ncmsa לְהַעֲלֹ֥ת לְ - מילת יחס
הַעֲלֹ֥ת - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5927
מורפ': HR/Vhc נֵ֖ר נֵ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5216 a
מורפ': HNcmsa תָּמִֽיד תָּמִֽיד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8548
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
צַ֞ו גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶת־בְּנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
וְיִקְח֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֜יךָ גרש (שליש, דרגא 4)
שֶׁ֣מֶן מונח (משרת, דרגא 5) זַ֥יִת מרכא (משרת, דרגא 5) זָ֛ךְ תביר (משנה, דרגא 3)
כָּתִ֖ית טפחא (מלך, דרגא 2)
לַמָּא֑וֹר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְהַעֲלֹ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) נֵ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
תָּמִֽיד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
צַו פיסקה באותו נושא מופיעה גם בשמות כז, כ (ראה רש"י כאן) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ נקי כָּתִית מופק בכתישה במכתשת (לא טחון), לַמָּאוֹר למנורה, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | פַּקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא כָּתִישָׁא לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָּא תְּדִירָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | פַּקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן מִן דִילָךְ מְשַׁח זֵיתָא זַכִּיךְ כָּתִישׁ לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָא תְּדִירָא בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָּא וּבְיוֹמָא דְעוּבְדָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה יג (עריכה)
[א] "צו"-- אין "צו" אלא זירוז, מיד ולדורות. אמר ר' שמעון, ביותר כל מקום שיש בו חסרון כיס.
"ויקחו אליך"-- אתה גזבר לדבר.
"שמן זית"-- ולא שמן שומשמין, ולא שמן אגוזים, ולא שמן צנונות.
"שמן זית"-- מזיתו. מכאן אמרו שלשה זיתים ובו שלשה שלשה שמנים:
- הזית הראשון: מגרגרו בראש הזית וכונסן לתוך הבד וטוחנו בריחים ונותנם בסלים והיוצא מהם-- ראשון. פורקם וטוחנם שניה וטוענם בקורה-- היוצא מהם שני. וחזר וטחן-- זה שלישי.
- הראשון למנורה והשאר למנחות.
- [ב] הזית השני: מגרגרו בראש הגג וכונסו לתוך הבד וטוחנו בריחים ונותנו בסלים והיוצא מהם-- ראשון. פורקן וטוחנן שניה וטוענן בקורה-- היוצא מהם שני. חזר וטחן וטען-- זה שלישי.
- הראשון למנורה והשאר למנחות.
- [ג] הזית השלישי: עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלהו ועושהו תמרה בראש הגג. כונסן לבית וטוחנם בריחים ונותנם בסלים-- היוצא מהם ראשון. פורקן וטחנם שנית וטענם בקורה-- היוצא מהם שני. חזר וטחן וטען-- זה שלישי.
- הראשון למנורה והשאר למנחות.
[ד] ר' יהודה אומר לא היה טוחנם בריחים אלא כותשן במכתשת, ולא היה טוענם בקורה אלא באבנים, ולא היה נותנם בתוך הסל אלא סביבות הסל נותנם וקודח מתוך הסל.
[ה] הראשון שבראשון-- אין למעלה הימנו.
השני שבראשון והראשון שבשני-- שוים.
השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי-- שוים.
השלישי שבשני והשני שבשלישי-- שוים.
השלישי שבשלישי-- אין למטה הימנו.
[ו] "זך"-- שיהא נקי.
"כתית"-- ר' יהודה אומר, אינו אומר "כתית" אלא כתוש. יכול לא יהא כתית כשר למנחות? וכשהוא אומר (שמות כט, מ) "ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין" לימד על הכתית שהוא כשר למנחות. הא מה אני מקיים "כתית למאור"? לא כתית למנחות.
[ז] "להעלות נר תמיד"-- שתהא שלהבת עולה.
"להעלות נר"-- שתהא נר המערבי דולק תדיר, שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים. ובשעה שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות הוא היה מקדים לפניהם. כיצד? נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקים -- מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק, שממנו מדליקין את המנורה בין הערבים. מצאו שכבה -- מדשנו ומדליקו ממזבח העולה. "תמיד"-- אף בשבת. "תמיד"-- אף בטומאה.רש"י
"שמן זית זך" - שלשה שמנים יוצאים מן הזית הראשון קרוי זך והן מפורשים (במנחות דף פו, א) ובת"כ
"תמיד" - מלילה ללילה כמו עולת תמיד שאינה אלא מיום ליום
גור אריה
[ב] שלשה שמנים יוצאים מן הזית וכו'. וכך איתא במנחות (דף פו.); כותש הזתים ונותנן לתוך הסל, השמן שהוא מתמצה מאליו - הוא ראשון. נותנן בסל וטוענן, השמן הזה הוא שמן שני. היוצא מן הסל, וחוזר וטוחן אותו ברחיים, השמן היוצא נקרא שמן השלישי. הראשון כשר למנורה, השני והשלישי פסול למנורה, וכשר למנחות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שֶׁמֶן זַיִת זָךְ – שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים יוֹצְאִים מִן הַזַּיִת: הָרִאשׁוֹן קָרוּי זָךְ. וְהֵן מְפֹרָשִׁים בִּמְנָחוֹת (פ"ו ע"א) וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (אמור, פרשתא יג).
תָּמִיד – מִלַּיְלָה לְלַיְלָה, כְּמוֹ עוֹלַת תָּמִיד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיּוֹם לְיוֹם.
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
להעלות נר. ואח"כ כתיב נרות והיינו כב"ה שבליל ראשון מדליק נר אחד ומוסיף והולך:
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
דפים בקטגוריה "ויקרא כד ב"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.