קטגוריה:ויקרא כד ג
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם.
מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
מִחוּץ֩ מִ - מילת יחס
חוּץ֩ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/2351
מורפ': HR/Ncmsa לְפָרֹ֨כֶת לְ - מילת יחס
פָרֹ֨כֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/6532
מורפ': HR/Ncfsc הָעֵדֻ֜ת הָ - מילית, ה' הידיעה
עֵדֻ֜ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5715
מורפ': HTd/Ncfsa בְּאֹ֣הֶל בְּ - מילת יחס
אֹ֣הֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/168
מורפ': HR/Ncmsc מוֹעֵ֗ד מוֹעֵ֗ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4150
מורפ': HNcmsa יַעֲרֹךְ֩ יַעֲרֹךְ֩ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6186 a
מורפ': HVqi3ms אֹת֨וֹ אֹת֨ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms אַהֲרֹ֜ן אַהֲרֹ֜ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp מֵעֶ֧רֶב מֵ - מילת יחס
עֶ֧רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/6153
מורפ': HR/Ncmsa עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־בֹּ֛קֶר בֹּ֛קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1242
מורפ': HNcmsa לִפְנֵ֥י לִ - מילת יחס
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp תָּמִ֑יד תָּמִ֑יד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8548
מורפ': HNcmsa חֻקַּ֥ת חֻקַּ֥ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2708
מורפ': HNcbsc עוֹלָ֖ם עוֹלָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5769
מורפ': HNcmsa לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם לְ - מילת יחס
דֹרֹֽתֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l/1755
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מִחוּץ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) לְפָרֹ֨כֶת קדמא (משרת, דרגא 5) הָעֵדֻ֜ת גרש (שליש, דרגא 4)
בְּאֹ֣הֶל מונח (משרת, דרגא 5) מוֹעֵ֗ד רביעי (משנה, דרגא 3)
יַעֲרֹךְ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) אֹת֨וֹ קדמא (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹ֜ן גרש (שליש, דרגא 4)
מֵעֶ֧רֶב דרגא (משרת, דרגא 5) עַד־בֹּ֛קֶר תביר (משנה, דרגא 3)
לִפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
תָּמִ֑יד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
חֻקַּ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) עוֹלָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת שלפני ארון העדות בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִבַּרָא לְפָרוּכְתָּא דְּסָהֲדוּתָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא יַסְדַּר יָתֵיהּ אַהֲרֹן מֵרַמְשָׁא עַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִבָּרָא לְפַרְגוֹדָא דְסַהֲדוּתָא לְעַלְמָא דִשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּיִשְרָאֵל בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא יְסַדֵר יָתֵיהּ אַהֲרן מֵרַמְשָׁא וְעַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא קְיַים עֲלָם לְדָרֵיכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה יג (עריכה)
[ח] "מחוץ לפרוכת העדות" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות מ, כד) "וישם את המנורה באהל מועד נוכח השלחן" איני יודע אם סמוכה לפרוכת, אם סמוכה לפתח... וכשהוא אומר "מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד" מלמד שהיא סמוך לפרוכת יותר מן הפתח.
[ט] "העדות"-- עדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל. וכי צריכים לנר? והלא כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר לא צרכו לנר, שנאמר (שמות מ, לח) "כי ענן ה' על המשכן ואש תהיה לילה בו". אם כן למה נאמר "העדות"? עדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל.
[י] "יערך אותו אהרן ובניו" (שמות כז, כא) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (במדבר ח, ב) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", יכול יהיה כהן אחד נכנס בשבעה נרות? תלמוד לומר "להעלות נר תמיד". יכול לא יהא כהן אחד נכנס בשבעה נרות אבל יהיו שבעה כהנים נכנסים בשבעה נרות? תלמוד לומר "יערך אותו אהרן ובניו"-- הא אהרן ובניו אינן עורכים אלא אחד.
[יא] "מערב עד בקר"-- תן להם מִדָתן שיהיו דולקים מערב עד בקר, ושלא תהא להם עבודה מערב עד בקר אלא הם.
"תמיד"-- אף בשבת. "תמיד"-- אף בטומאה.רש"י
"יערוך אתו אהרן מערב עד בוקר" - (ת"כ) יערוך אותו עריכה הראויה למדת כל הלילה ושיערו חכמים חצי לוג לכל נר ונר והן כדאי אף ללילי תקופת טבת ומדה זו הוקבעה להם
ואפילו אם תאמר דה"עדות" הכתוב כאן קאי על נר מערבי, לא קשה מידי, דכיון דהתורה אמרה שתהיה המנורה סמוכה לפרוכת, כדכתיב "מחוץ לפרוכת", ודרשינן בתורת כהנים (כאן) שתהא המנורה סמוכה לפרוכת יותר ממה שהיא סמוכה לפתח, והשתא שהמנורה עם הפרוכת וסמוך לפרוכת, שפיר יקרא הפרוכת "פרוכת העדות", שהרי הם יחד:
[ד] עריכה הראויה למדת כל לילה. ולא יאמר אם יכלה השמן אוסיף שמן, רק בתחלת עריכתו יערוך אותו לכל הלילה, דהא כתיב "יערוך אותו מערב עד בוקר". ומה שאמר 'ושיערו חכמים וכו, דאין לומר שהיה שיעור לכל לילה ולילה בפני עצמו, שהרי לא יוכל לשער, ויהיה גורע, ולפיכך שיערו בלילי טבת הארוכים, ואם יותר - אין בכך כלום:
[ה] ושיערו חכמים כו'. ואם תאמר, ומה שיעור יש לדבר, אם הפתילות עבים - השמן כלה מהר, ואם הפתילה דקה - אין ממהר לכלות השמן (קושית הרא"ם), ויש לומר, דודאי שיעור לדבר, שהפתילה עובי שלה היה כפי שהוא יותר טוב לאורה, כי הפתילה הדקה אינה מאירה, וכן הגסה יותר מדאי, כי עובי הפתילה נעשה בו פחם ואינה מאיר הנר, וזה נראה. ועוד, שהפתילה הגסה לא תוכל למשוך אחריה שמן כפי צרכה, והנה יש שיעור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ עֲרִיכָה הָרְאוּיָה לְמִדַּת כָּל הַלַּיְלָה; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים: חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וְנֵר, וְהֵן כְּדַאי אַף לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת. וּמִדָּה זוֹ הֻקְבְּעָה לָהֶם.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
מחוץ לפרכת. הפסוק מתחיל במ"ם ומסיים במ"ם שההיכל הי' ארכו מ' אמה (וכן הפרוכת הי' מדתה מ"ם):
יערוך אותו אהרן. ובואתה תצוה כתיב אהרן ובניו לפי שאחר שמתו נדב ואביהוא בהכנסם להיכל לא הניח אהרן לבניו ליכנס לבדם אלא היה נכנס עמהם ומ"מ היה פורש בשעת הקטרה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כד ג"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.