ביאור:אסתר ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ח ו: "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ו.


כִּי אֵיכָכָה אוּכַל[עריכה]

כִּי[עריכה]

כשם שאסתר הסבירה את בקשתה שהמלך יתן לה את נפשה ועמה (ביאור:אסתר ז ג) כך גם עכשו אסתר מסבירה את בקשתה "לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים ... אֲשֶׁר כָּתַב" המן (ביאור:אסתר ח ה).

וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי, וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי[עריכה]

אסתר מבקשת למנוע את הרעה לעמה ואבדן משפחתה. אסתר חוזרת פעמים על צרה הצפויה ליהודים. אסתר לא מבקשת לשמור על נפשה (ביאור:אסתר ז ג) כי זה יהיה אלבון למלך שאינו יכול לשמור עליה, וגם ימנע ממנה לאים בהתאבדות.

אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי[עריכה]

"אֵיכָכָה" - איך חזקה. איכה - מזכיר את מגילת איכה, כקינה וצער על אובדן ("אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א א)). אולם מה מפריע למלך שאסתר תסבול?
ומה התוספת הזו מסבירה את בקשתה להשיב את פקודת ההרג?

בפתיחה לבקשתה אסתר שואלת את המלך האם הוא עדין אוהב אותה - "וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, ... וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו" (ביאור:אסתר ח ה), אסתר כבר שאלה את המלך אם הוא אוהב אותה, אז שיבוא למשתה השני - והמלך בא (ביאור:אסתר ה ח). אולם קיימת האפשרות שהמלך בא כדי להבין מה היה חשוב לה בלי שהוא אהב אותה. לכן אסתר שואלת בעוצמה מוגברת, פעמיים, האם המלך אוהכ אותה ומוכן לעזור לעמה.

כדי להגביר את המתח, אסתר למעשה מאימת בהתאבדות. "אם עמי יאבד, אני לא מוכנה לראות את זה - כלומר אני מתה", אסתר רומזת פעמים. אסתר אומרת דבר דומה לדברי רחל: "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ביאור:בראשית ל א).

מכל ההמשך אנו רואים שהמלך אהב את אשתו החכמה, מינה אותה לשר, ואיפשר לה יום הרג נוסף בשושן כדי להרוג את אויביה. המלך לא מגיב לאיום כי הוא עומד להסביר לאסתר שאת בקשתה הוא לא יכול לעשות, אבל יש פתרונות אחרים, בהתאם לחוק, ושאין צורך להתרגש כל כך. אסתר מאז והלאה לא היתה צריכה יותר לשאול האם המלך אוהב אותה, כי אהבתו הוכחה.

מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013




,