ביאור:אסתר ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ח ט: "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ט.


בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ[עריכה]

פקודת המן פורסמה "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ" (ביאור:אסתר ג יב). הפרעות ביהודים התחילו מיד עם פרסום פקודת המן, כי הפורעים לא חיכו ליום הפור מחשש שחבריהם ישדדו קודם וביום הפור לא ישאר שלל.

מספר ימים לאחר פרסום הפקודה ולאחר שלושת ימי ההמתנה, שפקדה אסתר, המן נתלה, אסתר קיבלה את בית המן ורכושו ומרדכי מונה למשנה למלך נושא טבעת המלך - אולם מרדכי ואסתר לא ביקשו להשיב את פקודת המן וחיכו עד ה23 בחודש השלישי. הם חיכו כ 65 ימים, ונתנו ליהודים לסבול 70 יום.

למרות שאסתר בקשה, והמלך הורה "לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי" (ביאור:אסתר ח ז) "כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם" (ביאור:אסתר ח ח), מרדכי לבדו הוא זה "אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים..." (ביאור:אסתר ח ט).

כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם[עריכה]

מרדכי כתב מכתבים לכל עם כלשונו, אולם בנוסף הוא שלח מכתבים נוספים ליהודים בלבד עם הנחיות והוראות.