ביאור:אסתר ח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ח יב: "בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח יב.


בְּיוֹם אֶחָד[עריכה]

מרדכי היה יכול להעניש את הפורעים ו"לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם" (ביאור:אסתר ח יג) שכבר שדדו את היהודים לפני יום הפור, או לאפשר ליהודים לפגוע באויביהם כשבוע לאחר יום הפור. אולם מרדכי בכבוד לממלכה הגביל את המלחמה ליום אחד, כשם שעשה המן. העונש יהיה מידי וסופי. אסור יהיה להמשיך בנקמת דם לדורות.

יום אחד ברחבי הממלכה "מהודו ועד כוש" נמשך על פני מספר תחומי זמן, אולם הפקודה היתה ברורה: מזריחת השמש עד שקיעתה, כל אחד בתחומו - יום אחד.