קטגוריה:אסתר ח ו
נוסח המקרא
כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי
כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.
כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בָּרָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑י וְאֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בְּאׇבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽי׃
כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽ/רָאִ֔יתִי בָּ/רָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑/י וְ/אֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽ/רָאִ֔יתִי בְּ/אָבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- הכפל מבואר :
מדרש רבה
"כי אם החרש תחרישי", אם תשתקי עכשו שלא ללמד סניגוריא על אמתך, סופך לשתוק לעתיד לבוא ואין לך פתחון פה, למה, שאת יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית. ומה את סבורה שהקדוש ברוך הוא מניח את ישראל, מכל מקום מעמיד להם גואל, הדא הוא דכתיב: "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".
פרק ח/פסוק ו
כי איככה וגו' (אסתר ח, ו) מה שהוצרך לומר איככה שני פעמים שאם כתב כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ובאבדן (ספר אור חדש עמוד קצט) מולדתי היה נראה שלא היה בקשתה רק אם ישאר לה עמה אע"ג דמשפחתה יהיו נאבדין ואם ישאר לה מולדתה אע"ג שימצא רע את עמה אינה מקפדת, ולכך אמרה שכל אחד לא אוכל לראות ואצל עמה לא אמרה באבדן עמי, כי בודאי דבר זה אי אפשר שיהרוג את כולם ולא יהיו בורחים איזה אנשים ולא יהיו נמסרים הכל בידיהם, גם כי דבר זה היתה בטוחה מן הש"י שלא יאבדו ישראל כלם אבל אצל מולדתה שייך לומר שיהיו נאבדים לגמרי.
אם על המלך טוב וגו' (אסתר ח, ה) פירוש הכתוב כי הדבר שהוא ראוי לעשות לגמרי שאין לו שום צד שלא יהיה נעשה וזה כאשר המעשה הוא טוב לעושה גם הוא ראוי אל המקבל וגם המעשה מצד עצמו הוא ראוי ולכך אמר אם על המלך טוב וזהו מצד העושה שהוא טוב לו כנגד שהוא ראוי מצד המקבל אמרה ואם מצאתי חן בעיניו שהוא מקבל אשר נעשה לו כיון שהוא מוצא חן בעיניו א"כ הוא ראוי מצד המקבל, ואמרה עוד וכשר הדבר ר"ל שכך נותן מדת היושר והוא כשר בצד עצמו ולפעמים אף שמצא המקבל חן בעיניו וראוי לעשות מצד העושה וכן הוא ראוי לעשות מצד המקבל מ"מ אין ראוי לעשות מצד עצמו שהוא כנגד היושר על זה אמרה ג' דברים אם על המלך טוב שהוא העושה ואם מצאתי חן בעיניו ובשביל זה ראוי לעשות מצד המקבל וכשר הדבר מצד עצמו ואמרה וטובה אני בעיניו והטוב הוא חפץ ורוצה בטוב ולפיכך יכתב להשיב הספרים ואף כי אין ראוי כ"כ להשיב הספרים אשר נכתבו בשם המלך מ"מ יש לעשות לפנים משורת הדין כאשר המבקש הוא טוב והוא עושה כל ענין שלו לפנים משורת הדין לכך יעשה עמו ג"כ לפנים משורת הדין ויכתוב להשיב הספרים.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ו.
כִּי אֵיכָכָה אוּכַל
כִּי
כשם שאסתר הסבירה את בקשתה שהמלך יתן לה את נפשה ועמה (ביאור:אסתר ז ג) כך גם עכשו אסתר מסבירה את בקשתה "לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים ... אֲשֶׁר כָּתַב" המן (ביאור:אסתר ח ה).
וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי, וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי
אסתר מבקשת למנוע את הרעה לעמה ואבדן משפחתה. אסתר חוזרת פעמים על צרה הצפויה ליהודים. אסתר לא מבקשת לשמור על נפשה (ביאור:אסתר ז ג) כי זה יהיה אלבון למלך שאינו יכול לשמור עליה, וגם ימנע ממנה לאים בהתאבדות.
אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי
"אֵיכָכָה" - איך חזקה. איכה - מזכיר את מגילת איכה, כקינה וצער על אובדן ("אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א א)). אולם מה מפריע למלך שאסתר תסבול?
ומה התוספת הזו מסבירה את בקשתה להשיב את פקודת ההרג?
בפתיחה לבקשתה אסתר שואלת את המלך האם הוא עדין אוהב אותה - "וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, ... וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו" (ביאור:אסתר ח ה), אסתר כבר שאלה את המלך אם הוא אוהב אותה, אז שיבוא למשתה השני - והמלך בא (ביאור:אסתר ה ח). אולם קיימת האפשרות שהמלך בא כדי להבין מה היה חשוב לה בלי שהוא אהב אותה. לכן אסתר שואלת בעוצמה מוגברת, פעמיים, האם המלך אוהכ אותה ומוכן לעזור לעמה.
כדי להגביר את המתח, אסתר למעשה מאימת בהתאבדות. "אם עמי יאבד, אני לא מוכנה לראות את זה - כלומר אני מתה", אסתר רומזת פעמים. אסתר אומרת דבר דומה לדברי רחל: "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ביאור:בראשית ל א).
מכל ההמשך אנו רואים שהמלך אהב את אשתו החכמה, מינה אותה לשר, ואיפשר לה יום הרג נוסף בשושן כדי להרוג את אויביה. המלך לא מגיב לאיום כי הוא עומד להסביר לאסתר שאת בקשתה הוא לא יכול לעשות, אבל יש פתרונות אחרים, בהתאם לחוק, ושאין צורך להתרגש כל כך. אסתר מאז והלאה לא היתה צריכה יותר לשאול האם המלך אוהב אותה, כי אהבתו הוכחה.
מקורות
נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
,
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ח ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.